יום שני, 28 בנובמבר 2011

נטו אהבה

במעט איחור,אנחנו רוצים לאחל המון מזל טוב להפועל ירושלים שהשכילה אחרי 21 שנה לנצח במשחק גורלי את מכבי תל אביב ביד אליהו,צעדת הניצחון תצא ממלחה ותסתיים במופע זיקוקים בטדי.צוות האתר מאחל המון בהצלחה לקבוצת הפועל בהמשך העונה,ובתקווה שאולי תתן פייט ספורטיבי למכבי תל אביב,ואולי בעצם לא...

לאחרונה קם בשיח הציבורי דיון עמוק בנוגע לכדורגל הישראלי ורמתו,
ממיטב חברי לשריטה העמוקה אברהם,יניב תומר ורם הביאו שני טענות קשות,אחת-שאין סיבה לכתחילה לצפות במשחקי הכדורגל של הליגה שלנו,ושנית החמורה יותר-שאין סיבה לכתחילה וגם בדיעבד ללכת לפקוד את איצטדיוניי מדינת הכדורגל של יבשת ישראל.
לאחר שמיעת הטרוניות הנוקבות,אני עדיין איני מצליח להבין את אותם אוהדי כדורגל ישראלים,
הרי  כולנו כאן וכלל הנראה לעוד המון זמן,אז מה הטעם בתלונותינו,מדובר בכדורגל לא בפוליטיקה...
נכון המדינה שלנו מתנהלת בצורה קטסטרופלית,ואין צדק חברתי,והממשלה מושחתת והנשיא אנס,וכולנו היינו יכולים לקחת לידינו את תפקיד ראש ממשלת ישראל ולהחזיר את רון ארד וגלעד שליט בקלות רבה ללא שום צורך בהחזרת אלפי אסירים.
אבל טענות הסרק הללו מקומם בפוליטיקה ולא בספורט.אז בוא נתעסק בעיקר ולא בטפל...
אני צופה בכדורגל כמעט 15 שנה לערך אולי קצת יותר,בערך מכיתה ה' שזה שנת 97 שזה יוצא 15 שנה,אז כן 15 שנה אני צופה בכדורגל עולמי וישראלי,
ולמען האמת מעולם לא היה לי את הצורך בהשוואת ההנאה שלי בין צפייה בדרבי של פתח תקווה לבין צפייה בדרבי המליאנזי.
מדובר בשני יקומים שונים שבזכות הכפר הגלובלי שנוצר כאן אני יכול להיות חלק מהעולם המקביל של הליגה האיטלקית.
אבל ברור לי כשמש שהליגה איטלקית זה לא היה ולא יהיה לעולם הליגה הישראלית.ומעולם לא היה לי צפייה לכך.זוהי המציאות.
לאדם יש בתזוג והוא אוהב אותה עד מאד,ואפילו מקעקע את שמה על גבו בתוך לב עם חץ וכותב "לנצח".
אבל תמיד לכשיצפה בסרט הווליוודי חדש,תחשוק נפשו במעט בגברת ג'ולי אניסטון וחבריה,לא כי הוא מאמין שיש לו שמץ של סיכוי בעולם עם הגברות הנכבדות הללו,ולא שהוא חשוב לשנייה אחת מחשבות זדון לגבי  לעשות חילוף מבת זוגתו לבת זוג מהמסך.(לשנייה אולי כן).
 האדם יודע את המציאות שלו והוא לומד להשלים איתה, ויודע לשמוח במה שיש לו,שנאמר:"איזהו העשיר השמח בליגה הכדורגל במדינה בה הוא גר".
כוונתי ברורה ככיוונה של הפועל באר שבע השנה בליגה.
על מה הבכי אני תוהה?אז מה עם במשחק ליגה  ממוצע יש יותר שריקות לעבירות מאשר במשחק כדורסל,ואז מה עם רוב שחקני הליגה עם אחוזים של 1 ל 50 מממסגרת ה5 מטר,ואז מה עם שחקני הליגה מתקשים ברובם להבקיע בפס פשוט מול שער חשוף ,ואז מה עם שחקני הליגה שלנו קורסים טוטלית תחת לחץ בפיגור כבר בדקה ה70.אז מה?!!!!!
זה הליגה שלנו.זה השחקנים שלנו,אילו החבר'ה הצעירים ששחרנו לאימונים בתור קצינים,אילו החבר'ה שהיו שנה מעלינו בתיכון וראינו אותם בחמש על חמש נותנים שישיות במשחק של רבע שעה בהפסקה של עשר.
לא צריך להגיד שבחירתו הגורלית ביותר של האדם היא הקבוצה שהוא בוחר.ולאחריה כמובן הבת זוג שהוא בוחר לחיות איתה בנישואין חצי-קתולים.
אבל זה הבחירה,ולא שחס וחלילה אין תקופות קשות,ועוברים משברים,ודמעות נשפכות כנהרות זועמים,
אבל בחרנו בסמל,ואנחנו חלק מהווי,אנחנו חלק ממשהו שהוא נטו שלנו,מי יקח זאת מאיתנו?
אז הליגה נראת כמו בית בושת?אז מה!!!
נפסיק ללכת למגרשים?
האישה קצת צועקת,לא נחזור לישון בבית?
בטח שחוזרים לבית,בגלל שזה הבית שלנו,בגלל שזה אהבתנו הראשונה והאחרונה.בגלל שנישואים לקבוצה קשים כקריעת ים סוף.ובגלל שאהדת קבוצה קשים מנישואין קתולים,"בבריאות ובחולי,בעושר ובעוני,עד שהמוות יפריד בנינו"

אני מזכיר לכולנו שאין מה להשוואת את מצבנו לאחרות,כי בהשוואה הזאת אנחנו מפסידים כי כולם בחוץ הרבה יותר טובות.
אנחנו כאן ואנחנו נמשיך לצפות.ונמשיך לראות תקצירים,ונמשיך למלא ווינר על משחקי בני יהודה מול מועדון ספורט אשדוד.
ונמשיך ללכת למגרשי הבית,ותמיד נשתדל ונרצה גם ללכת למשחקי חוץ.
כי בסך הכול לא מדובר בתחביב,לא מדובר בתרבות פנאי, וגם לא מדובר ברגעי הנאה

מדובר באהבה נטו.

יום רביעי, 2 בנובמבר 2011

אהבה על הדשא ג'

נתקלתי השבוע במרצה שלימדה אותי דבר מעניין,כאשר היא פנתה לכיתה היא החליטה לשנות את הלשון העברית ופנתה לכיתה של שישה גברים ואישה אחת בלשון נקבה,כאשר התפאלנו על תופעה הזויה זו היא תירצה שזה חלק ממחווה פמיניסטטית שלה.הכיתה לא הגיבה בצורה חיובית,לאחר מכן בהפסקה פניתי אליה ושאלתי-מהיכן את בתל אביב?
דהיינו שידעתי מראש על פי התנהגותה שהיא חייבת להיות מאזור המגורים הנ"ל,כמובן שהשיוך הקבוצתי שלה הוא הפועל,ולאחר שהיה ברצונה להדגיש לי שהיא במקור מנהריה,סגרתי את הפינה,הגברת החביבה היא אוהדת של הפועל חיפה,ברור לחלוטין,ומכאן כל התנהגות שלה נמדדת מתוך נקודת הבנה שהיא אוהדת הפועל חיפה,
אתם מבינים?תורה שלמה פרוסה לפנינו בגלל מחאה פרטית של אישה שמאלנית אחת,
האדם נמדד על פי איזה קבוצה הוא אוהד,או בפונטציאל לאהוד,זה פשוט מדהים!
הרי ברור לנו שכל קבוצה היא בעלת אופי שלם,וכל אנשי העולם מתחלקים על פי קבוצות הכדורגל הפרוסות ביבשת.
לדוגמא כאן בארץ,אדם חביב שישמח לארח אתכם בטוב ובנעימים ויפנק אתכם במסעדה שלו הוא כלל הנראה אוהד בני יהודה.
הקצין האשכנזי שלכם שלא שחרר אתכם לחתונה של הבנדוד הוא אוהד מכבי תל אביב.
הבחור שמחלק פליירים בכניסה לקמפוס על גרינפיס הוא אוהד הפועל תל אביב,
וההוא שאישפז אתכם לילה בבית חולים כי חשב שנגעת בלברה שלו במועדון הוא אוהד בית"ר.
הכול ברור עכשיו!כמה קל ונעים העולם יכל להיות שכולנו היינו מתהלכים ברחבי העולם שהלבוש של כל אדם היה במדי קבוצתו,ככה גם היינו להתייחס כראוי לכל אדם,ולדעת איך הוא מרגיש ומה עובר עליו בשבוע,
לובש החלוצה של מכבי חיפה הוא בחור שצריך לדעת שהוא נתון בימים אלה תחת לחץ לפני משחק הליגה האירופאית,
הגברת בחולצת הפועל כפר סבא מבואסת ומרוגזת עוד מחווית הפלייאוף ההזוי של סוף עונה אשתקד.
החביבי בחולצת קריית שמונה במצב מרומם מהרגיל,הוא בתקופה יפה וגם משאיר לך טיפ יפה,
הכול ברור,האנושיות על פניה הייתה מקבלת מימד של שיפוט איש את רעהו בכלים הנכונים,פחות אשמה ישר,פחות ריב יותר סיפטיה והבנת הזולת.
כי לאהוד קבוצה זה לא רק סמל ולא רק תארים ונקודות בליגה,הקבוצה שלך זה משהו שמסמל אותך,מגדיר אותך.
שאלת רעים ידועה לאחר שאתה והאיש החדש מדברים בבדיחות על משחקי ריאל ובראסה.
"איזה קבוצה את אוהד?"
תשובה קריטית זו תכוון את כל מערכת יחסי הגומלין בניכם.
שאלתי בחור חדש שעובד איתי את הנ"ל,ירושלמי בן 18 בחור על כפיאק אבל נורמלי מידי בשביל מישהו שגדל בהר חומה,הוא היה הומני מידי.זה היה לו בעיינים,מה ענה?מכבי חיפה,לא תהיתי לרגע הבנתי עוד לפני שהבחור לא אוהד בית"ר,
מכאן ואילך הדיבור שלנו התפנה לעקיצות הדדיות,הוא אמר שנרד השנה ליגה ואני אמרתי שכל הקבוצה שלו ערבים(בכל זאת ירושלמי).
המשמרת הייתה תענוג גדול!.

בסוכות לקחתי את אישתי למשחק,הקבוצה שיחקה חרא,החטיאה בלי סוף,מסירות לא היו מסירות,בעיטות לא היו בעיטות,אז אני מנגד קיללתי אותם כל המשחק,עם יתרת השפויים ביציע.
רעייתי פנתה אליי-למה אתם מקללים את הקבוצה שלכם?אתם לא אמורים לתמוך בהם?

נאנחתי,הרי יציע המקללים,הם בעצם בעלי הקבוצה והמאמנים אנחנו נותנים את הנשמה ובאים אנחנו רוצים שגם השחקנים יתנהגו וישחקו בהתאם.
השחקנים שייכים לנו
,ואנחנו שייכים לסמל.

יום חמישי, 27 באוקטובר 2011

החבר'ה השניים..

שבוע קשה עבר בכדורגל הישראלי והעולמי,בראשיתו הקבוצה היפה בעולם מנצ'סטר המקורית והיחידה הפסידה לקבוצת הכסף והזהב מהשיכון ליד בתוצאה שתבייש את כתיבתה בשנית,כמו כן דבר שלא נרחיב בו כלל(בהשתדלות) היא התוצאה של האימפריה הירושלמית מול קבוצת שחורי השלום האחווה והרעות מעיר הפאר סכנין.
כמו כן לא התעלם מזכייתו של יקיר ליבנו גלעד שליט שזכה לטלפון נרגש מיו"ר עו"ד שמעון מזרחי וכרטיס לכל משחקי התאחדות לכדורגל הישראלית עד סוף ימיו,צוות הבלוג קיבל את תגובתו הבלתי רשמית של דובר התקשורת של משפחת שליט 
: "גלעד מאד שמח לטלפון מראש ממשלת מכבי תל אביב וברצון רב ייאש את משרת המאמן הראשי בעונה הבאה".

בעקבות חוסר המקצועיות של הליגה שלנו,ובאצבע מאשימה כלפי הפועל "הרבה כסף מעט שחקנים" ת"א  ומכבי "לאן נעלם הטאצ'" חיפה,ומבלי להתעלם מצהובי ת"א שמרשימים בצורה נפלאה בליגה האירופאית,ותודה רבה ליואב זיו שדאג לבעוט בצורה מדויקת כל כך את נעלו על הקוון,יישר כח!

ובכן הליגה הבלתי יציבה בעליל שלנו שאחרי כמעט שליש עונה לא ברור כלל על כוונות של שום קבוצה לגבי התואר המתקבל בסוף העונה לקבוצה בעלת נקודות הרבות ביותר (בשיטת 3 נ"ק ניצחון,1 נ"ק תיקו,0 נ"ק הפסד) אשר מכונה תואר האליפות.
הקבוצות הגדולות כאמור רוכבות על חצי סוס,ואז באות להם בסוג מסוים של פנטזיה הקבוצות דרג ב',היינו: נתניה,ק"ש,פ"ת לוזון,והיו כאלה שאמרו סכנין,שישנו סיכוי ממשי לקבוצות הנ"ל לזכות בתואר הנחשק של אלופת מדינת ישראל.
לאחר דיונים נרחבים הללו ישנו את הצורך לנתח בקצרה את המילים כדורבנות אילו ולהביא להקהל השפוי את התמונה הנכונה.
הבעיות ששכחו מיטב הפרשנים היא שבשלולית הקטנה המכונה כדורגל מקצועי בישראל ישנה מספר מצומצם של קבוצות היכולות בכלל להכיל מושג כזה של "אליפות".
כמובן וכמובן שאחראים לזה הם האוהדים המסורים.
יעלה על הדעת חגיגות אליפות בקריית שמונה?מי יאשר לכל חמש מאות החוגגים להתאסף יחדיו תחת קורת גג אחת כל סמוך כ"כ לגבול שלנו עם לבנון?
נתניה?40,000 (פלוס מינוס) תושבי העיר חוגגים יחדיו בטיילת,היש מספיק כוחות בטחון על מנת לאבטח אירוע של העולם התחתון חבריהם וחברי חבריהם?
פ"ת לוזון? פה כבר יש לי תחושה שמשפחת לוזון תדע להרים אירוע צנוע במידה ובטעות מכבי פ"ת תזכה באליפות,משהו בסגנון תהלוכת טנקים ממטולה לפ"ת בהשתתפות אח"מים סלבס ח"כים אומנים יוצרים אנשי קבע ותושבי שכונת מלבס פתח תקווה,במהלך התהלוכה החודשית יתקיימו הפניג הופעות מנגלים מצאת החמה ועד שקיעתה ומהשקיעה עד הזריחה.זיקוקים פירוטכניקה ונאום מרגש של מלכת אנגליה על כך שמשפחת לוזון היא ללא צל של ספק משפחת מלוכה בישראל.
סכנין? קבוצת המגזר האפרו-ישראלי יכולה לארגן חפלת אליפות בשמחה וטוב לבב בליווי בקלוואות וצ'וקולוקים...

חזון סוף העונה במידה ובטעות והיא תהיינה מותחת בהשתתפות החבר'ה השניים ייפול כמובן בגלל המנטליות של הקבוצות האלה,לצערנו אין די פרוסות בעוגה על מנת לחלק לקבוצות סטייל בני יהודה החביבה תארים 
הפועל ומכבי התחלקו להם באלגנטיות בין התארים בעשור האחרון ובאמצע ת"א ובית"ר העזו להפריע.
העונה כלל הנראה חיפה ות"א האדומה יורידו הילוך לראשון על מנת להכניס קצת עניין העונה לליגה,תודה רבה מצוות האתר על הפיכת הליגה לאפורה ועגומה,מה שכמובן ייתן תקווה לעונה הבאה שיביאו רכש סביר...
מכבי תל אביב שמתוך הנסיבות הברורות תיטול לשלל תאריה העונה את האליפות באמת מפני העובדה שבית"ר(שגם אמורה להיות בין הגדולות) תשתדל העונה להילחם על אליפות הפלייאוף התחתון,ושאר הקבוצות פשוט לא מסוגלות בצורתם הפשוטה ביותר להישאר יותר ממחזור שלם במקום הראשון,אז מתוך האנד דן דינו אנו נאחל מזל טוב לקבוצתו הבינונית של מוטי אווינר  וברק יצחקי וכמו כן  בהצלחה בניסיון עלייה מוצלח לליגת האלופות 2013.

זה לא שהחבר'ה השניים הם לא טובים 
הם לא יותר או פחות מקצועיים מהחבר'ה 
הם לא פחות יפים או מוכשרים
הם פשוט החבר'ה השניים..
והחבר'ה השניים פשוט לא לוקחים אליפות...

יום ראשון, 25 בספטמבר 2011

לא בבית ספרנו...

שבוע טוב ומבורך לרם,יוני,ינאי,אבי וכל שאר הקוראים.
אירוע מרתק ושונה תפס אותי השבוע,זה התרחש במדינה המודרנית חצי אירופאית חצי מוסלמית,מדינת הנאורות,
שכנתנו החשובה והאהובה,טורקיה או תורכיה.
ממובילות הכדורגל המקומי פנרבחצ'ה קיבלה עונש במשחק בבית ללא קהל,
ראו לנכונה התאחדות האדירה של האימפריה העות'מנית לשעבר לעשות סדר חדש ולקיים משחק ללא גברים.
כן זוהי אמת לאמיתה משחק כדורגל ללא קהל אוהדים של גברים.כן המוג'ו שלכם כמו שלי הרגע צנח לשפל חדש,
אבל כך היה במדינת הכיורים והחמסות.
שאני אומר משחק שהקהל הוא רק חבר'ה חסרי איבר זכרי וילדיהם מתחת לגיל המצוות (בני 12 למתקשים) אני ממש רואה בחזוני תסריט אימים האיום ונורא,
אך בטורקיה לא היה כך...בטורקיה בנות המין החלש דווקא נתנו בראש,לא פחות מארבעים אלף נשים מוסלמיות מוכות הגיעו לעודד.
ומה בין הליגה הטורקית וליגת העל בכדורגל,כמובן פרט לעובדה שמכבי תל אביב שותפה עם בשיקטאש בחמישיית שערים שהועברו באופן דיפלומטי לרישתה.
הסרטון של 40 אלף אימהות חד הוריות,מובטלות,מסכנות, והנשואות שהוכרחו באלימות פיזית ומילולית להגיע לאיצטדיון השכונתי מעורר אצלנו שאלות רבות,
איך זה היה נראה אצלנו?וכמובן למה שלא נחקה את הערבים שאנחנו יכולים? ובזה להראות כמה אנו רואים בעינינו אותם כשווים לנו.

עצמו עייניים, ודמיינו את יציע ג' מלא בנות מדלת אל כרמל שבאו לראות את מוחמד גדיר.
עוד כמה בנות נוצריות שבאו לראות את עידן ורד,ונשות השכונה הצמודה למפעל הזיקוק שבאו בשביל אלישע לוי,
מה קבלנו? חמש מאות לובשות ירוק צורחות בערבית במשך 90 דקות,בוא נגיד שלי זה עושה אסוציאציה לא משהו...
לא ששער חמש מלא בנשים היה יותר טוב, חוץ מהעובדה שאולי היה אותו כמות של קהל  ביחס לזמן שכביכול האוהדים הגברים של הפועל נוכחים,אבל יאמר שפרט לכמה קומוניסטיות ואנרכיסטיות שלא מגלחות, צפוניות מרמת אביב לבושות באדום זה לא יכול להזיק,
החשש שלי זה מפעילות שכזאת בטדי,פרט לעובדה שאני רק מדמיין את מיטב אוהדי בית"ר בעלי השערות לרוב מנסים להתחפש לנשים על מנת להיכנס למשחק בית מול ראשל"צ,הפחד היותר גדול הוא שיש מצב ממש סביר שטדי יקלוט ביציעיו את נשות בית"ר, אני מתכוון לכל נשות פסגת זאב שזה כבר איזה עשר אלף, השילוב של אחה"צ שבתי אביבי במלחה וארסיות לא בא לי טוב בכלל, מילא לשמוע את אוהדות בית"ר מקללות שהבני זוג שלהם לידם,אבל בהעדר השומרים,מי יהווה כרסן?
בקבוצות הגדולות דיינו שיהיה קהל נשים אבל מה יעשו הקבוצות הגלמודות של הליגה שלנו?

האוהדות של פנר נתנו בראש,הטורקיות או התורכיות שהם למען האמת אחרי צפייה שוב בסרטון ביוטיוב די מודרניות,
חוץ מי כמה קפייות בקהל היה גם בלונדיניות, ברונטיות,
שאני חושב על זה איזה דרבון לשחקן לדעת שאחרי גול הוא יכול לקבור את עצמו בתוך יציע מלא בנשים,
אולי פה בארץ זה יכול להיגמר ברע,
אבל וואלה רעיון שכזה הייתי ממליץ לכתחילה לסר פרגסון ליישם ביונטייד, גיגס ורוני יתנו חמישיות בכל משחק נתון במציאות שכזאת.ועם בנשים טורקיות עסקינן קל וחומר באנגליות.
השילוב של קהל נשים ושחקני כדורגל  אולי יכול להביא רק טוב בעצם?
בתור שחקן מה עדיף לרוץ לקהל חוליגנים מזיע ומצחין או ליפול לתוך זרועות עדינות מלאות בניחוחות כל טוב של DKNY.
כאשר אני ישתלט סופית על אופ"א אעשה בלי נדר,ליגה ניסיון של קהל בנות 19-23 במידות 90-60-90 בלבד.
לא שאני חס וחלילה רוצה להשתמש בנשים בתור אובייקט,אני רק אומר שמציאות שבפרי דמיוני יכול להוות שדרוג מקצועי לספורט בכלל וענף הכדורגל בפרט.

מתוך עניין זה כבר אפשר להקיש שמה שהולך באירופה לא הולך אצלנו..
עדיף אולי שמשחקים בלי קהל יהיו בלי קהל(לא שיש בלאו הכי יותר מדי קהל במגרשים...)
קהל משחקי כדורגל של נשים וטף בלבד?
לא בבית ספרנו...

יום רביעי, 14 בספטמבר 2011

אהבה על הדשא ב'

חיי מתחלקים לשניים,אחד לפני שאשתי רכשה עבורי מנוי לבית"ר,וכמובן כל התקופה האפורה שלפני...
המשמעות העמוקה שמאחורי אישה שקונה לבעלה מנוי עונתי לקבוצת הכדורגל נוגע ברבדי נפש רבים,
אירוע מכונן זה הוא אהבה בשלמותה,משמע דבר זה מצד האישה הוא השלמה וההבנה,שכמובן שני אלמנטים שנורא קשים עבור אישה בכלל ,ובפרט נשואה,
המזמור הידוע "אשת חיל מי ימצא" מתייחס לאישה שיודעת את מקומה ומבינה את מקומה,
אשתי שזכתה אתמול להיקרא "אשת חיל" השלימה עם המציאות שלבי שייך אך ורק לדבר המרגש ביותר בעולם,הדבר שמעורר לך פרפרים בבטן,קוראים לזה "הקבוצה שלי".
המשחק ביום ראשון של בית"ר מול הפועל החזיר אותי לימים ורודים ויפים של אלי אוחנה ואיציק וזוהר,
כמובן איך יתכן לצהול ולהתרגש אחרי הפסד של הקבוצה?התשובה אינה טמונה בגוף השאלה ולכן אפרט,
בית"ר אחרי עשור של כאבים השפלות ואיומים ומהפכי נפש,שיחקה עם נשמה,נכון זה קבוצה שמבוססת על שחקנים שגדלו בנוער,אבל איזה התרגשות לראות את ה11 של יובל נעים(המלך!) רצים עד המקסימום היכולת שלהם,נכון שעבור בית"ר נכון לעונה היכולת נגמרת בפתיחת המחצית השנייה,אבל סוף סוף מעט עונג מהקבוצה שלי,שמשחקת כמו פעם,בשביל האוהדים,בשביל הסמל.

געגועיי לאייל ברקוביץ, אחרי שמשום מה הנבואה שלי לגבי יורו 2012 כשל,ואחרי שיוסף בניון החליט להפוך לאינטראקטיבי בביטויים שלו נגד הנבחרת של פעם שגם נכשלה,קצת קשה לי להתעלם. (וצר לי שאני מעורר נושא כואב זה בשנית)
ברקוביץ שנמצא אצלי ברשימה השחורה בין שמעון גרשון ואבו סאן,היה קשר באמת טוב,לא נזכיר שבפועל הישג הכי מדהים שלו זה אליפות מהספסל בסקוטלנד,וכמובן בהישגים שלו אפשר למצוא(ורק אצל ישראלים הרקורד של ההישגים מוזכרים בו משחקים בודדים) 5-0 על אוסטריה ו...
אבל איילוש' להבדיל מיוסף,היה אומר,או יותר נכון מבלבל את המוח מול התקשרות החזותית,ולא כמו יוס'לה שמעדיף את הטכנולוגיה המשוכללת ומצייץ להנאתו הגיגים בוורלד וויד ווב(www)
יאמר לזכות ברקו שבעקבות המשחקים אתמול הבנתי משפט שלו שאמר בתחילת הקמפיין של הנבחרת כאשר הוא התחרה בשיא הכוח על המשרה של המאמן,הוא התראיין קצת לתקשורת אמר שטויות כהרגלו ופלט שהוא רוצה להביא "כדורגל סקסי".
אני לא יודע מה אתכם,אני רואה בעצמי די סטרייט (פרט לדוויד בקאהם שגורם לי באופן קבוע לפקפק במיניות שלי,אבל זה רק אני) וחבר'ה שרצים על הדשא ומזעים.זה לא בדיוק הגדרה הנורמטיבית שלי לסקסי,
אך מפתיחת העונה האירופאית נפל לי האסימון,מילאן מול בארסה 2-2, בקאמפ נאו,
יסכימו איתי הטובים,שבמונח באבן שושן תחת המונח הנ"ל צריך להכניס את המשחק מאמש.

מתי אני יודע שאני מאוהב באמת?שאני נכנס לאתר הרשמי של הקבוצה שלי,נכנס לחנות הוירטואלית.ומתחיל לדמיין
איזה יפה יהיה לי הנעליים הקטנות לרכב עם צבעי הקבוצה,או כמה נצרך לי בעמקי נשמתי ז'קט חדש עם הלוגו,
ואיך אני ישן בלילה בקפוצון של הארגון אוהדים.
בקיצור אחרי שסל קניות שלי התנפח לסכום של 600 שקל על מוצרי בסיס כמו ספל,תיק למחשב נייד,וזוג עגילים
הבנתי,
אני שוב מאוהב.....

יום ראשון, 4 בספטמבר 2011

אבדה תקוותנו

אנו פותחים את חודש ספטמבר חודש הרחמים והסליחות,ברוח הירואית וספורטיבית למדי.
נתחיל מהסוף.דודי סלע שחקן הטניס הבכיר שלנו שיחק נגד גדול הטניסאים רוג'ר פדרר ,כאמור המשחק היה משחק אימון ידידותי שבמסגרתו דודי סלע פינה את מקומו בכבוד לענק לדילוג לשלב הבא בטורניר ארה"ב.
האנה קורניקובה הישראלית שחר פאר,שכמובן פרט לזה ששניהם ממין נקבה,אינה דומה לא בצורת המשחק ולדאבוננו גם לא במראה,נשארה בסיבוב השני לטובת המדורגת 90 מקומות מתחתיה,כמובן מתוך נימוס,
נבחרת ישראל בכדורסל,עשתה הרבה כבוד לנבחרות הגדולות באירופה. גרמניה,צרפת וסרביה, והפסידה להם בהפרשים סבירים לחלוטין,כמובן מתוך ג'נטלמניות,ואי רצון לגרום לסכסוכים דיפלומטיים במדינות האהובות עלינו באירופה,ספטמבר אמרנו?בכל זאת צריך תמיכה נגד יום העצמאות המתבקש של העם הנכבש בציון.ומי רוצה להרגיז את דרק נוביצקי חס ושלום.

ונעבור למנה העיקרית,נבחרת ישראל בכדורגל,מכניסת השבת עד נכון ליום ראשון בבוקר,היה סביב הנבחרת הישראלית הרבה אנרגיה שלילית,הרבה כוחות מגיים אשר מעלים מסך עשן שחור מסביב לנבחרת הליגיונרים הבכירה שלנו,
אין לי רצון להוסיף דיבורים שליליים(כי נאמרו ויאמרו מספיק) אלא רק חיובים,רק התחיל בכך שסגל הנבחרת בראשות מר ויוה לה פראנס הם קבוצה של אנשים אשר לא מכבדים לא את המקצוע שלהם ולא את הדגל שלהם,והם החבורה של נמושות הכי גדולה שדרכה בבלומפילד מי ימי הפועל טייבה ששיחקה בליגה הלאומית.(כיום היא בתחתית ליגה ג' ומסרבת להתפרק..עמכם הסליחה)ומכאן נשבח ונהלל את הנבחרת ונקווה לשלוח לה בהילינג הרבה שפע אור אהבה ושמחה.

ונעבור לתירוצים-
יום שישי יום קדוש ליהודים,משחק שמסתיים שעה לפני כניסת השבת,זה לא יפה,איך מצפים מרפאלוב שלא אכל כבר שבועיים בבלגיה מפרום וקוסקוס של אימא שיוכל להתרכז במשחק,יוסי "ילד של מוצלח" בניון בדיוק חתם עוד חוזה בעוד קבוצה אנגלית ועוד פעם לשנה אחת,והוא היה צריך לעשות הרבה חשבון נפש עם שכח להביא משהו לחבר'ה מהדיוטי פרי.
איתיתוש שכטר שהוא כאמור החלוץ הכי טוב בגרמניה,נפל ליום אם מזל קצת נאחס,הרי ממתי בלמים יוונים אמורים כ"כ להפריע בניסיונות סללום 25 מ' מהשער?
בירם כיאל כמובן סבל מגזענות על רקע לאומני מצד היוונים ולא אשם בזה ששחקן עם שם של בחורה "נניס" לא סופר חמישה שחקנים ישראלים בדרך לחלק המקביל מאחורה לגב של אוואט,
זהבי הוא חמוד וגם חמד,אוואט הוא חתיך.
וכמובן כל ה13 אלף אוהדים של הנבחרת שהגיעו עם חצוצרות ותופים והפריעו לריכוז של הנבחרת,הם באו לתמוך או להרוס?
הצבעים כחול לבן?איזה משעמם,איזה בנאלי, עם היינו עם חולצות כתומות היה מוטיבציה אמיתית,
ואיך לא החולצות הלבנות של היוונים מחזירות שמש שסנוורו את הנבחרת,
וברקוביץ שצריך להיות בדרך להאג לתביעת ענק בנזקי גוף ונפש על פגיעה באנושות,אחרי עוד 90 דקות שהוא מייצר לנו שעווה מוגלתית לאוזניים.
בנבחרת כולם כמובן נתנו את הנשמה,באו מוכנים,שיחקו עם הרבה כבוד,היו טובים בחלקי כל המשחק ביחס לקבוצת הקט רגל של הכח רמת גן,לפרננדז בדיוק נגמר הסוכריות על מקל האוהבות אליו בקיוסק ברחוב "קוראסון" פינת "אמא שלך בגבס".וטל בנין,נו באמת טל בנין!!!, ולוזון...

אחרי ניתוח מקיף של השחקנים המאמן, העוזר שלו,היו"ר,האוהדים,היוונים שלא היו ספורטיבים,החוט האדום נגד עין הרע שבדיוק נקרע במחצית השנייה,אפשר לסכם שנבחרת ישראל לולא כל הסחות דעת,הייתה צריכה להביס 5-0 לפחות את היוונים ולשלוח אותם הבייתה באייר דה זאוס בטיסה ראשונה של המרגול אנד מרגול טורס.
אבל,וכמה חבל.וכל המוסיף גורע,
לא ניפגש ביורו 2012 וכנראה לא בריו 2014 וגם לא במפעל שאחרי וגם לא במפעל שאחריו,
דורשים להחזיר את ישראל לגביע אסיה,שהוא באמת מפעל מכובד עם נבחרות בעלות שם,כמו ערב הסעודית,טיבט,קזחסטן וכו'...
אני ממש מתאפק אך אני לא מסוגל,הסיבה להפסד היא באמת אך ורק בגלל-
אנטישמיות.ותו לא.

יום שני, 29 באוגוסט 2011

עוד שבת של כדורגל?

המערכת הבכירה של "אהבה על הדשא",מוסרת את תנחומיה ומצטרפת בכאבה של אדון ונגר היקר השחקנים והאוהדים לבית ארסנל,על כך שנחלו הפסד צורם,לקבוצת מנצ'סטר יונטייד.
כולנו תקווה שזו הייתה מעידה חד-פעמית ושהתותחנים יחזרו לעצמם ויציגו קבוצת כדורגל ראויה לפריימרליג,אנו מאחלים לה  השתקמות מהירה,וכמובן מצרפים את אופציה לרכישת סגל המערכת הנ"ל במחיר נוח,עם פריסה ארוכה.צרו קשר.

"כדורגל משחקים משבת לשבת",החוק היבש שקבע באופן דיקטטורי,שכדורגל בישראל משחקים מסוף שבוע לסוף שבוע.
על מנת להקל על הקוראים,נרחיב ונאמר שהכוונה משבת לשבת היא שמחזור הליגה הבכירה בישראל,מתקיים ביום השבתון בישראל,וגם שבוע לאחריו באותו יום,היינו שבת,שוב תתקיימנה מחזור של ליגת הכדורגל.
רבים געגועי לדקה ה-90 וראשון בשער, היינו זוכים בליל שבת(מוצ"ש) לסקירה נרחבת  של שמונה
משחקי הליגה.מי הבקיע  מי החמיץ,למי שרקו בוז,על מי שפכו מים, מי לא יודע לשלוט בפה שלו אחרי שהוא חוטף שלוש גולים בתוספת הזמן.
 וכמובן הבונבוניירה של תחילת השבוע מדור הספורט של יום ראשון, ניתוח של כל משחק,ציון לכל שחקן,טבלאות,טורים,כרטיסים אדומים/צהובים.מי נפצע,מי שיחק,מי הפתיע, יש טבלה מסודרת,מי בראש ומי בתחתית למי יש סיכוי למי אין סיכוי למי עדיין  יש סיכוי תאורטי.
 ועפ"י אמצעיים מדעיים מדוייקים אילו יש את האפשרות להיערך בהתאם להמשך השבוע, מובילי הטבלה יכולים לצחוק על שאר הטבלה שמתחתיה אמצע הטבלה יכולים לדון על החלום לכרטיס לאירופה,
ישנה פרספקטיבה נכונה לראות עד כמה בטוחה היורדת לליגת המשנה בהפרש ניקוד לא הגיוני כבר במחזור החמישי.וההפרש בצמרת של ארבע נקודות היה לו משמעות בסוף שבוע.(בלי קשר לשיטת הקיזוז)
אותו סופשבוע חלומי הייתה עבורנו מנה גדושה של כדורגל ישר לווריד,בלי בלאגן,בלי אולי מחר נרד מקום בטבלה כי יש השלמת משחק,ואולי נרד עוד מקום בטבלה כי עוד יומיים יש עוד משחק,ואולי באמצע שבוע נראה שאנחנו מתחת לקו האדום כי עשו משחקי השלמה עד יום רביעי,  מה זה החרטה הזה?יום ראשון יש טבלה בעיתון נכון?זו טבלת האמת עד יום ראשון הבא,מה הפכו אותי לעבד כל חצי שעה לבדוק שהקבוצה שלי שהייתה בצמרת פתאום נמצאת מקום שישי.
יש סיבה מאד הגיונית שהמחזור של הליגה מתקיים בשבת,יש פנאי נפשי,יש זמן,אפשר להכין את הגוף והנפש למעמד המרומם,ללכת למשחק, משחק בית יוצאים שעה לפני,משחק חוץ בקריית שמונה עושים נופש בכינרת ואז נוסעים,
בקיצור הכול כראוי,אין לחץ,אפשר לכוון את החושים למה שבאמת חשוב ועיקרי בעולם הזה.כדורגל.
אך אבוי על האסון הכבד,שמבלבלים אותנו עם משחקי יום ראשון,ושני! 
יום ראשון ושני זה ימי שידור של משחקים בליגות האירופאיות לא?ויש גם אפילו אופציה לקבל משחקי דרום אמריקה לפעמיים...מישהו מנסה לדפוק אותנו ולהיות בטוח שזה כואב,לא שאני נגד משחקים בטדי בראשון,כי בלאו הכי בירושלים יום ראשון זה עדיין יום שבתון עם כול המליון ואחד דתות,וכמובן כי הארבעים וחמש אחוז מאוהדי בית"ר שהם לא ארסים הם חרדים ירושלמיים,ובוא לא נשכח שארסים הם ברובם מסורתיים,אז בטדי אני מאשר משחקים בימי ראשון לסירוגין,בת"א וחיפה שהם ערים בלי אלוהים, ואתאיסטיות לגמרי וכולם שם אוכלי בייקון עם שמנת ,אז לגיטימי לשחק על שבת.  

מה שבאמת חשוב זה ריכוזיות,אני רוצה להתחיל את השבוע בצורה מסודרת,אני רוצה לדעת מה קורה עם כול קבוצה,אני רוצה לדעת למי אני יכול להתקשר תחילת שבוע להגיד לו שהקבוצה שלו נראית כמו הנבחרת נשים של סוריה,בקיצור סדר אמיתי, אפילו הליגה לאומית/ארצית יום ראשון כבר הכול סגור, יש לאן להמשיך את השבוע,יש לאן להרחיב את הדיונים המעמיקים לקראת המחזור הבא,וכמובן התקווה שעד שבוע הבא הקבוצה שלי תתפוס את עצמה בידיים ותתחיל להציג כדורגל אירופאי(במינימום).

העם דורש שבת של כדורגל!.זה צדק חברתי אמיתי. ממני באמת לא אכפת לי אבל מדור העתיד,מהילדים שלנו אני דואג,
מהבן שלי שילך ביום ראשון לכיתה,וכל החברים ידברו על איך היה לקבוצה שלהם במשחק,ורק הבן שלי עפ"י רוע הגורל,ישב עם עוד חברים בצד,שקט עד שיושלם המחזור בהמשך השבוע,
זו רשעות מדרגה ראשונה!אין לב להתאחדות?מה עם החיילים הקרביים שעשו שבת בבית וחוזרים יום ראשון לשרת את אותה מדינה שמשחקת כדורגל בזמן שיש חיילים שעושים קן בעזה?.
ומה עם ליגת הלוטו המכובדת?שמשחקת בצורה כל ג'נטלמנית קבוע בימי ראשון,למה להידחף לה משבצת?
אדון הספורט ההגון קופל,שבאמת דואג שיהיה עניין בכדורסל הישראלי,צריך לספוג כזה עלבון שדורכים לו על הדרמה של פתיחת שבוע.
מה יותר הגיוני מסוף שבוע פרוע של שמונה משחקים בליגת העל,ולקינוח יום ראשון כדורסל, ושני עד שישי חדשות מירי נבו.ככה החיים צריכים  להתנהל,בלי הפתעות של אמצע שבוע,בלי יום ראשון שיגעון,יום שני עצבני.

אדם חכם פעם אמר לי את סדר העדיפויות בחיים שלו:
1.כדורגל
2.נשים
3.אוויר לנשימה


יום חמישי, 25 באוגוסט 2011

אנטישמיות

אחד הדברים האהובים עלי באהדת קבוצה זה התבטאות בלשון רבים,"אנחנו ניצחנו","שיחקנו לא טוב",הגיע לנו לנצח".היינו ראויים לפחות לתיקו".ועוד חיות דומות ואחרות.
פשר התבטאות הפשוטה של לשון רבים,בגוף ראשון,היא שאני חלק.
גבר חוזר הביתה(לצורך העניין בטרמפים ב12 בלילה כי לוקח לו להגיע מטדי לחור שהוא גר בו שעתיים)אחרי משחק של קבוצתו האהובה שנחלה הפסד,ואומר לבת-זוגתו,":שמעי היה לנו קשה,אבל שיחקנו כמו גברים",האישה שמבינה שכנראה שהגברבר בעל הכרס בירה הגדל באיטיות שמסתובב לידה תקופה לא מבוטלת הוא ספורטאי מין המניין,שממש משקיע והמשחק הספורטיבי הזה עם הכדור הוא נורא חשוב עבורו,והיא רואה לנכון מתוקף השימוש בגוף ראשון,לפנק אותו באיזה חצי מסאג' ולתת לו לישון יום למחרת עד מאוחר."כי כמובן הוא מאד התאמץ במשחק שלו".
אז נכון שדעתם קלה,כמו הרכבת החדשה בירושלים,ואיך נגיד זאת לכולנו ברור שלדבר בגוף ראשון על הקבוצה שלך(אני הבעלים של בית"ר בעיקרון אז היא הקבוצה שלי)היא הבל הבלים,אנחנו האוהדים לא שותפים אפעם בסגל(למעט מקרים בודדים)וכוח הפסיכולוגי שאנחנו כביכול נותנים לקבוצה,ורבים יחלקו עליי,הוא מבחנתי די מינורי.
אז נכון שכיף להגיד שהאוהדים הם השחקן ה-12 ,ונכון שאין קבוצה בלי אוהדים.
אבל למעשה אולי מול יציעים ריקים,קבוצות ליגת העל שלנו היו מתפקדות בצורה יותר טובה.
אבל לנו לחקוק בזיכרוננו דבר חשוב,"אנחנו" האוהדים,עבורנו זה תחביב  שמעורב במקרה הצורך כחלק אינטגרלי ממערך חיינו הלא תיקני בעליל.אז די לגוף ראשון הזה,אנחנו זה לא הקבוצה,הקבוצה זה אלה עם המשכורות הלא פרופורציונליות לעיסוקם ומדים מקוריים של יומברו אנחנו זה אלה עם הצעיפים.
-הם הפסידו ואני ישבתי ביציע ונסתי לתת הוראות,אבל מה לעשות שהם הקשיבו יותר לרוני לוי מאשר לי..הם הפסידו אני הייתי, רק באתי לעזור.

ושוב אנחנו בראש בין הרגלים ואוכלים את הלב,הפסדנו בשלב המכריע של עלייה לליגת האלופות,(שזה קבוצה בארץ שמשחקת באירופה וזה לא הפועל ת"א אפשר גם להתייחס לזה בגוף ראשון,זה חוקי לחלוטין)
אז נכון שהיינו צריכים לתת חמישייה ברמת גן,ונכון שהיינו צריכים לתת אותה כמות לערך בבלגיה,ונכון שאדון י.שחר נהיה רומני ולא שחרר מזומנים להביא שחקני חיזוק,.
אבל!,הרי ברור לנו כפי שמשה קצב הוא זכאי והוא לתומו רק דחף ידיים למ' שמכבי חיפה היא הכן קבוצה חזקה,וגם אחרי ששחרנו להם את האלוף האגדי אליניב ברדה ,גנק עדיין לא קבוצה שעולה  מבחינת כדורגל על מכבי חיפה,
אז איך מסבירים את הפסד המביך בפנדלים?
במילה אחת "אנטישמיות". יש לכם שכל יותר ישר מהבנה שמלמעלה באופ"א לא רוצים שנשחק בליגת האלופות,הרי מי שולט שם בהנהלה,כל הצרפתים האנטישמים הגזעניים האלה,תומכי ערבים,השמאלנים,אנטי דמוקרטיים,בולשווקים,
זאת הסיבה האמיתית מאחרי הקלעים.כרטיס אדום לאלמוג כהן,על מה? כולה נכנס מאחורה בשחקן בלי כדור,ביג דיל!למה שופט ששפט משחק גמר בינלאומי מתעסק בקטנות.ואיפה הפנדל שלא שרק לחיפה,ונבדלים וקרנות,וזה שאישרו שני שערים שלמים לגנק וקראו להם גולים.והכרעה בפנדלים על עלייה לשלב הבתים,זה ספורט?חד משמעית לא!~
טוב שלא הטילו מטבע,עץ או פלי,אנטישמיות אמרנו?
בתור נציג רשמי של הליגה מספר שש באירופה,אני אומר-גועל נפש!,תנו לשחק כדורגל,למה לערב פוליטיקה וענייני דת?למה? כי אנחנו שני הדברים השנואים ביותר בעולם,אנחנו גם ישראלים וגם יהודים?
באנו,ראינו הפסדנו, וחבל,  לפחות עכשיו חיפה יכול לפנות את עצמה לקחת אליפות שלישית וחצי בארבע שנים.

הערב אני בא בתחושת בטן לא כ"כ טובה עבור מכבי תל אביב ביוון,וגם לא עבור הפועל שהצליחה בצורה ניסית להפסיד לאלופת ליטא או לטביה.
מכבי מסיבה פשוטה, שכל כך קלאסי עבור קבוצה ישראלית להגיע לגומלין בהפרש שערים תהומי ואיך שהוא להצליח לחטוף בראש בצורה פתטית.
עבור הפועל שעושה מלחמה פסיכולוגית הפוך על הפוך,שלשם שינוי קבוצה ישראלית בטראש טוק (דיבורי זבל) מעזה להגיד שהיא הולכת לנצח,דבר שלא היה מעולם מימי "אם תרצו אין זו אגדה".
לפה או לפה גם מכבי וגם הפועל עדיפות לחלוטין לעלייה לליגה האירופאית(הכלאיים של גביע אופ"א וגביע למחזיקות גביע,או שזה בעצם היה אותו דבר?)והסיבה היחידה שאחרי יכולת משחק ברמה של ליגה ג',טעיות מול השער של קט רגל עיוורים.שמכבי והפועל יתפנו כמו חיפה להשקיע בפריימר ליג הישראלי היא כמובן הסיבה הברורה בלי שום קשר לזה שאנחנו בעלי מנטליות ספורטיבית נמוכה.היא-
אנטישמיות.

עוד לא אבדה תקוותנו,התקווה 2000"

יום שני, 22 באוגוסט 2011

נבואת היורו 2012


יורו 2012 עומד בפתח,ואיתה התעברה בי רוח הנבואה של הדורות הקדומים,"הנבואה ניתנה לשוטים"
ובעולם שכולו טוב והכול ורוד אין שום ספק בעלמא שאנכי זוכה לנבואה בשעה קריטית שכזאת,ימים ספורים לפני המאבק מול הנבחרת היוונית.
הסבר לכך שנבחרת ישראל אכן תשחק ביורו 2012 היא פשוטה לכאורה,וכפי שמר לוזון היקר כבר הצהיר "ששום דבר לא יכול לעצור אותנו מלנצח".עוד נביא בישראל?,אני מוכן לחלוק איתו את הכבוד.
יורו 2012 מתקיים השנה במקום האטרקטיבי ביותר באירופה קייב(אוקראינה) וורשה(פולין).
לאלה שבנינו שהיו במקרה בקייב בשנים האחרונות בדרך לפסטיבל אומן ראש השנה(העברי כן..)
או 
בטיול בתיכון ב"מסע לפולין",ודאי יודעים שאילו שני ערים תיירותיות למדי,מי לא ירצה ללכת לבלות סופשבוע פרוע בקייב?עיר החופש,וורשה עיר החלומות המתגשמים?,
הסיבה בפועל שישראל תעלה היא כמובן כי כל הנ"ל הוא שקר וכזב,קייב היא עיר שתקועה באמצע המאה הקודמת,היא קודרת,היא עלובה ומסכנה,ואין בה שום דבר מלהיב,פרט לעובדה שבקיוסקים המקומיים עולה 6 שקל קופסת מלברו אדום.
וכמובן יש מספר אנדרטות לזכר יהודי השואה שנטבחו באכזריות ע"י הנאצים.
בורשה הלהיט המרכזי הוא כמובן,בית הקברות היהודי העתיק, כמה דונמים איכותיים של יהודים מתים.
ואיך שכחנו "גטו ורשה".מי ירצה להפסיד את האתר מספר אחד בכל פולין?!.
אז לפנינו שני הערים מספר אחד באירופה שנטבחו בו מספר היהודים הגבוהה ביותר בגלות העם היהודי,ושם מתקיים היורו.מרגש!!!!!!

אני כבר רואה בחזוני את כיאל מניח זר פרחים בכיכר המשלוחים,את אוואט מזיל דמעה בטקס במחנה השמדה בסביבור הירוקה והפורחת בעונת הקיץ,וכמובן בטקס המרכזי השחקנים האשכנזים הבודדים(שכטר,שופנגין(במידה והוא אשכנזי)ומלקיסון?) יקריאו את שמות נרצחי משפחתם.
בקיצור הולך להיות יורו ממש ממש שמח.תשאלו את מליקסון איזה טרוף זה לגור בפולין.זה הברלין של פעם,בטוח יש לפחות שני שלוש פאבים שמזכירים  את המייקס פלייס.
את אומן מקום קברו של ר' נחמן הזכרנו?,אז כמובן שכל השחקנים המסורתיים יסעו לעשות בוק איכותי עם כיפות קטיפה לבנות,ספר תהילים בגודל של מחזיק מפתחות,וישוררו משפטי אמונה בנוסח:"סבא שלי במרוקו היה רב ואמר שבתפילה אפשר לנצח"."ואמא שלי היא מסורתייה ומאד חושב לה קברי צדיקים היא אפילו מפרידה בין בשר לחלב".
תמונת הפאזל של יורו 2012 מתבהר הולך להיות הווי יהודי מאד,משעמם לא הולך להיות,הרי כל יום יהיה טקס,או טקס זיכרון או טקס תפילה,למה באוקראינה יש יותר קברים של רבנים מאשר בארץ(בן דיין לא יחמיץ כלום)
אז פעילות רבה ומהנה תיהיה  לארבעת האשכנזים(כולל פרננדז) וכמובן לכל שאר הסגל.
האמת ללא שום רוח נבואה,אלא עובדות פשוטות בשטח ללא שום קשר לכדורגל או ליכולת המשחק של הנבחרת,היא הולכת לעלות.
למה?, כי אולי לנו היהודים הולך להיות גם יורו וגם טיול שורשים,אך עבור שאר האוהדים והנבחרות אנחנו מדברים על יורו שאין אפילו רצון לעלות מרוב דיכאון, אני רוצה לראות את נבחרת איטליה ישנה בלילה אחרי שתוקעים אותה במלון עם נוף לטרבלינקה. ואת אנגליה מגיעה רגועה למשחקי הבתים אחרי שלקחו ימינה לא נכון והגיעו בטעות לבריקנאו.
אך החשוב מכל הוא לזכור את רגע הימנון הלאומי,אחרי שכמובן כל אוהדי הנבחרת בשלוש שעות הראשונות לפני המשחק,וכל כיכר חצי מרכזית בעיר שרים בהרמוניה את התקווה.מגיע הרגע האמיתי וכולם בגרונות ניכרים צועקים "עוד לא אבדה תקוותנו".ואיך לא אחרי הרבה תפילות והרבה זיכרונות חוטפים מסלובקיה חמישייה ומתרצים ישר שהנבחרת לא הייתה מאופסת בגלל הטראומה שחוו באוושויץ.
אז לסיכום ותתפסו אותי על מילה,נבחרת ישראל עולה ליורו המדכא ביותר בתולדות היורו לדורותיה,היא תקבל את הבית הכי קל בטורניר ותציב לעצמה צפיות של חצי גמר. בפועל היא תעשה תיקו,ניצחון,ותבוסה, ולא תעלה שלב בגלל הפרש שערים שלילי.
תראו למרות החזרה עם הראש עמוק באדמה,עלינו פעם ראשונה ליורו.כבוד לא?אז נכון שהנבחרת שיחקה כמו סמרטוטי רחוב,והציגה משחק חלש,ולא חיברה יותר משלוש מסירות במהלך המשחק(חוץ מכמובן הניצחון החשוב על בולגריה שניצחנו אחד אפס משער עצמי שכל השבוע עשר עמודים ראשוניים בעיתונים משבחים ומהללים את הנבחרת)
שמח לא יהיה,כיף לא יהיה,היסטוריה כן.
מי מגיע איתי?



יום שישי, 19 באוגוסט 2011

אהבה על הדשא א'

יום אבל כבד נפל אמש על מדינת ישראל,דאפני "*****"ליף התארחה אצל אישות חשובה,הרב מאיר לאו,רב הראשי של מדינת ישראל לשעבר ורבה של עיר הקודש תתובב"א תל אביב.תוכן השיח בניהם הוא לא מעניין במיוחד  ולא שופך אור חיובי על המאחה השמאלנית חברתית,סיפור ארוך לקצר.דאפני "אימא שלי הפילה אותי שהייתי קטנה על שפיץ של קיר" ליף אמרה בסוף הראיון לרב המבוגר "ג'ינקס".למי שלא יודע המילה "ג'ינקס" מיועדת עבור בנות  חוצניקיות בנות 13-14 שבמקרה ששני חברות אומרות ביחד אותה מילה ,הראשונה אומרת לזולתה "ג'נקיס" וזה כביכול לוקח חלק חשוב בעולמם המורכב.
אז שוב אני חוזר ואומר,דאפני אמרה לרב הראשי לשעבר בראיון "ג'ינקס".בלי להוסיף יתר על המידה אנחנו נאחל ללא שום רצון להסטה לאלימות לדאפני היקרה שחייה היו ארוכים כמו הקריירה של אקי אבני בהווליווד.

ולעניינו.
לקראת יום הנישואין השישי שלי במספר הקרב או בא במרץ 2012.אני נזכר ביום נישואין הראשון שלנו,התחלנו אותו בבית קפה בירושלים,סיור ברחובות העיר העתיקה,ארוחת צהריים בשרית בקפה רימון,ולקינוח לאור אורות צהובים בוהקים ולקולות תזמורות של אנשי הצפון הירוקים,ואנשי עיר הבירה  הצהובים שחורים,הלכנו לערב שכולו תרבות בטדי,למפגש ליגה בין מכבי "אולי בטעות נגיע לאלופות ולא נעשה בושות" חיפה מול בית"ר ירושלים.
רגע רומנטי שנחקק בהיסטוריה הזוגית לעולמי עולמים,שני בעיות היה באירוע אחד שהגעתי עם סוודר ירוק(יותר חאקי לצורך העניין) והשני שהבאתי אישה למשחק כדורגל.מה חמור מי מה?,
נכנסנו בהתרגשות של ילדים בכיתה ד' שאבא עבד עליהם וקנה להם נעלי פקקים(שזה באמת סתם דפק ביצור ולא פקקים אמייתיים)דרך היציע המזרחי,לערך שעה לפני המשחק,ועקב חוסר התמצאות גאוגרפית ביציע התיישבנו להנאתנו באמצע היציע,עפ"י היגיון בריא שבאמצע קצת למעלה נראה הכי טוב.ובכן טעות קשה נפלה באמתחתנו,ישבנו בקן הברברים של בית"ר שהגיחו מתוך האדמה ונזרקנו ללא עוול בכפינו למרומי היציע.
למעלה פגשנו בחור עדות מזרח מהקריות שאביו נפטר והוא כמובן עקב כך חזר בתשובה שלמה,אבל מאידך גיסא הוא לא מפסיד שום משחק של בית"ר מזה שנים,האורחים שלו היו שני נקבות שהיו ממש אבל ממש מזכירות נשים,עד לחלק האומנותי שהם פתחו את הפה/ג'ורה שלהם,אין לי שום בעיה שגברים במקצועות מכובדים ולא מכובדים(נגיד יו"ר התאחדות)
יפרקו את הזעמם במשחק ספורט,זה לגיטימי ומקובל עליי לחלוטין,אך נשים שמקללות...זה כבר צורם באוזן ולא (יובל) נעים.
במהלך המשחק היינו עדים לאיום לרצח מצד אחת מנקבות הלהקה בטענה שאחד הברברים המקומיים,דחף במעט את אשתי אחרי שער של בית"ר. אשתי הרגיעה את הנקבה ולברבר שלום.
בשער השני של בית"ר הנקבות נורא התלהטו ובהשארת הזכר מהקריות החלו לקרוא תהילים,כן כן,במהלך משחק של בית"ר בטדי קריאת תהילים,מה הקשר אחרי שני שערים לקרוא תהילים,איני יודע אבל כך היה המעשה.
בשלישי ורביעי של בית"ר(4-1 בסיום) הג'ונגל היה בשיאו וכל המינים צהלו יחדיו בשמחה וחדווה.
כמובן שמשכנו  את כל הכסף של החתונה אחרי שקנינו שני קולה משהו שמזכיר גרעינים שחורים ובייגלה.
העיקר שנהנו והרומנטיקה והאהבה בנינו חצתה יבשות וימים.
סיכמו את יום הנישואין שלנו כיום התקפי במיוחד אבל עדיין צריך להתחזק באגפים ולשפר את החוד ואין שום עניין להביא זר למגרש שלנו.
ולסיום-כמובן שנישואין כמו שאר הבליי העולם הוא תעתיק מדויק במיקרו או מקרו של קבוצת/משחק כדורגל.
רצוי בעלים שמוכן להשקיע הרבה כסף,המאמן חייב להיות רגיש אבל קשוח בשביל שהעבודה תתבצע,השחקנים צריכים לשחק בשביל הנשמה והסמל,והעיקר שמתי שמביאים רכש לקבוצה שיהיה בריא בגוף ונפש ולא ירצה אחרי עונה אחת לברוח.(משל ונמשל בהזדמנות)

ט"ו באב (שעבר לפני כמה ימים) שמח לכל האוהבים,ולהשתדל להתרחק מפנדלים מיותרים ונבדלים שלא במקום.

יום חמישי, 18 באוגוסט 2011

מוסף פתיחת העונה

פעם בימים שהכל היה טוב,לפני שהיו מנחיתים עלינו טראומות קשות של מרגול בכלא תרצה,ולפני שהיו ממנים אנשי עולם תחתון לאמן את בית"ר,ולפני שהיה חלוץ מעצבן כזה בספרד שלוקח באגוצנטריות את כל התארים של ריאל "חמודה שלי אל תבכי" מדריד.
אחד הבקרים היפים של הפגרה,היה מוסף לספורט שהיה סוקר את כל הקבוצות.סגל,סטיסטיקה,רכש,צפיות מהעונה,כמובן כל קבוצה מקבלת עמוד עם פוסטר הקבוצה,יש רישום על כל שחקני הסגל,תאריכי יומהולדת,קבוצת עבר,תפקיד,גובהה משקל, בקיצר מה לא.
עברו אותם ימים יפים והמוסף הנערץ הזה נעלם ונכחד כמו "שם המשחק" זצ"ל.
אך הבוקר בכותרות של העיתון האישי והפרטי של מר נתניהו,היה כתוב כשחור על גבי לבן "פותחים עונה 2012-2011 סיקור נרחב במדור הספורט"
מלא התרגשות אני פותח ומגלה מעט נחמה,כל קבוצה קיבלה משבצת קטנה על תסריט אפשרי לעונה,נתונים הרי עולם של מי בעלי הקבוצה למשל(למי ששכח במכבי חיפה זה אדם מבוגר וחביב לסירוגין בשם יעקב שחר ובהפועל תל אביב זה אוהד ארס של הפועל כ"ס העונה לשם מוני או לחילופין אלי טביב)
מי המאמן שמתחיל את העונה(הכול פתוח)וכמובן מי הגיע ומי עזב.
עכשיו לאחר שוק העגבניות ומלפפונים בהנחיית אדון ואלוהי שחקני הכדורגל הישראלים פיני זהבי וסגנו בתפקיד אל הים התיכון דודו דאהן,אני נשאר מבולבל כמו אוהד הפועל ירושלים שחושב שהקבוצה שלו שינתה שם להפועל קטמון,ואני עובר קבוצה קבוצה כמובן(כי מי יכול שלא לקרוא על הרכש החם של עירוני וניר ורמת השרון)
בקיצור ממני והנהלה צל"ש לשרה ביבי ושר הספורט המדע התרבות על עמודים 44-53 פחות עמוד אחד בלבד של פרסמות לעוד מסך פלזמה במבצע מטורף.לעילוי נשמת טוסטר המשלושים.
אך ליבי
אני מתנצל ואומר אני לא מכיר יותר שחקנים בליגה,מישהו יכול לספר על הודותיו של רועי קהת השחקן שכנראה יותר חשוב עבור מוטי ממני בסגל של מכבי,או אמיר עגיוב,יובל אבידור,בן בנימין,רפי עמוס בקיצר עוד שלל של אלמונים שעוטרים ללא רשותי את הליגה הטובה ביותר במזרח התיכון הדמוקרטי.
הצפיות שלי מהעונה?שבית"ר יקחו אליפות,הפועל תכבוש את אירופה ותרד ליגה,ויוסי בניון ורוסו ינהיגו את הפועל באר שבע לזכיה בגביע המדינה.
בין זה למציאות אולי מקרי בהחלט אבל זה הצפיות שלי לעונה.
וכמובן שבלייזר יוציאו מגזין על טהרת הספורט,כי שעוני רולקס בושם של ארמני ומנוי ליציע הכבוד בראשון לא הולך ביחד.

יום רביעי, 17 באוגוסט 2011

אוהב אותך לנצח?

בתור אוהד בית"ר ירושלים משנת 97 באופן רשמי,כמובן שאין לי הרבה מה להתגאות בימים אפורים ולא זהובים אילו,כולנו יודעים היטב שאהבה לקבוצה זה כמו יחסים בין בעל לאישה,יש רגעים טובים,יש רגעים פחות טובים,ויש רגעי משבר,ויש עליות ונפילות וכו'...
בשיא אהבתי אליה,כל החדר שלי היה צהוב-שחור,המצעים,נעלי בית,כוס השוקו שלי,דגלים,צעיפים,לא שזה משהו מיוחד כי כולנו היינו ככה כל אחד וקבוצתו שלו.
עבורי עונה שבית"ר לא נלחמת על האליפות,לא ממש עברה עונה,או אפילו לא הייתה בכל,שוב הזדהות לגטימית למי שבחר לאהוד את אחת מהגדולות ולא בטעות אוהד את בני יהודה,(ל"ע).
אהבה שלי לבית"ר מעולם לא נפסקה,היא רק נפגעה קשות,בוא נגיד שהירושמה היית נראת נהדר לעומת מה שקרה ליחסים שלי אם בית"ר.
אני לא זוכר את השנה,אבל אחד בשם גדי זהבי או אריק זהבי משהו כזה,מהבעלים של יס עם אני זוכר נכון,בכל מקרה החליטו לעשות כמו באירופה הצגת שחקנים,בבירה נשפך מלא מזומנים,הביאו את רוסו (ה' יקום דמו) ועוד כל מיני כאלה,והצגת השחקנים התקיימה בתשעה באב בערב?wtf!!!!!
על מה ולמה?ערב תשעה באב חגיגה בירושלים לקבוצה הכי דתית של הליגה?למי נדפק הקופסה?
וכמובן האיש ששרף לי את המנורה,השתין לי על הלהבות,אלי גוטמן ימ"ש וזכרו.גוטמן הגיע לבית"ר ופשוט רצח לי אותה בדם קר,אולי לפני שהוא עוד הספיק לאנוס לי אותה לירוק עליה ולבתר את גופה ב12 חלקים שווים ולשלוח לכל קצוות תבל,אפילו את הזנב של האריה הוא לקח למזכרת בשירותים בבית שלי בתור מנקה אסלות.
זה היה כיתה ט' או י' שלי (השנים שאהבה פורחת) בערך שנת 2003/4,מי לקח אליפות אז?לא זוכר ולא אכפת לי.
מאותו עונה אריה לא שאג,ובית"ר עבורי לא הייתה יותר הדגל של המדינה.
נשארתי עצוב וגלמוד,נפרדנו במטרה לחזור,אך הקרע עבורי היה גדול מדי,לפני כמה שנים שלקחנו(קנינו) אליפות שנתיים ברצף פלוס דאבל,שמחתי אך הכעסים שלי והטראומה ילדות לא נעלמה עדיין,יקח עוד הרבה שנים,אריק בנאדו ועידן טל בבית"ר עם שמעון גרשון שהוא היה ונשאר בן *ונה.זאת בית"ר שלי?בבקשה לא לעבוד עליי.אני צריך את אוחנה,זוהר,כמה הונגרים שסבתא שלהם הייתה יהודיה והימרו את דתם בשואה,פישונט שאונדר שאלוי. שתקופה שבטדי חוץ מטרבוקה  השיר ירושלים מלחמה ושורות ראשונות משירים של זוהר ארגוב לא היה מהומה.
בקיצר מאחורי הר הצופים או הזיתים,שלום לך ירושלים....  :(
מי ששינתה את חיי ונחקק בליבי הייתה מכבי "שוקלדים וממתקים" תל אביב,במשחק שעד אותה שנה איומה של גוטמן(ימ"ש)
היה נראה עבורי כמו משחק לחבר'ה שלא הלך להם בכדורגל,בקיצר הייתי חייב ריאבאונד דחוף והגעתי להיכל יד אליהו,אוחז במנוי לשער 11,איך זה קרה?יש חילוקי דעות,אבל ככה היה.
לא ממש תפס אותי המשחק,כי גם שהייתי עם הגב למשחק ידעתי ששארס עושה עבודה,אז לא היה מה לדאוג.
ואז ראיתי אותה,היא לא הייתה יפה כמו שחשבתי עליה בהתחלה,והיא הגיע לי בדיוק שהתפנה לי הרבה מאד מקום בלב.נשאבתי לתוך ואדי האוהדים של מכבי ונהייתי מאוהב מעל הראש,ועוד בשנה של הפיינלפור בתל אביב,בכלל הייתי בעננים,בחור בשם אברהם נמני החליף לי את הלב של אליהו אוחנה, והשחור שלי כבר נהייה כחול.פתאום אני מגיע לבלומפילד בדרבי תל אביבי.פה משחק כי החבר'ה הולכים,שם משחק גביע,כי בית"ר הצליחה להפסיד לפני השמינית  גמר לקבוצה מהלאומית,עובר שנה אני שוב מנוי ביד אליהו,יש לי גם שלוש כרטיסים למשחקים של מכבי תל אביב בליגת האלופות ברמת גן.שר שירים וניגונים על הסמל שלי והצבעים שלי,"אני מכור אליך מכבי..."
לא שאשכנזי כמוני לא תפור לאהוד את מכבי לכתחילה,אבל אני נשוי לבית"ר,מכבי היית החברה הגיי שלי שמאד אהבתי אבל זה לעולם לא יקרה,זה רק לבנתיים ששנינו נהנים,זה תקופתי...
את חטאי אני מזכיר כאן שעובר כמעט עשור והיחסים שלי ובית"ר מעט משתפרים,הגדלתי לעשות מנוי בשביל לתמוך בקבוצה,הלכתי למשחקי בית וחוץ.בזבזתי שמונים תשעים שקל בשביל לראות את הליצנים של קורפניין  עושים בושות,בקיצר החלום הרטוב של קבוצת אנדרדוג מתקיימת,ברוך ה'?

מאוחר בלילה אשתי(המקורית לא הקבוצה) נרדמה מוקדם,הילדים חורפים,אחד בלילה,פעם עוד אשתי הייתה מרשה לי אבל היא אמרה לי שזה מעצבן אותה לראות אותי כ"כ מאושר ממשהו כזה (נשים מהם מבינות?)פותח יוטיוב לעולם ועד
מכניס את "הפרח בגני שיר אליפות בית"ר ירושלים 97-98,וצופה,העין למטה לא מצליחה לברוח משיר אליפות של מכבי,שלוקח אותי עד לשחקנית ה12,ואז אני מקבל את לפנים,צמרמורת בגוף,הלב פועם במהרה,קצת רגשות אשמה ההדדים,שיר ממזרחי של אייל גולן אוהב אותך לנצח לך נשבעתי אמונים,אבל הלב,אוי הלב חייב,שני קליקים מקש שמאלי.רואים באיכות גרועה מאחורי גב של משהו בלי חלוצה צועק ידיים,ידיים.
"כמה יפים היו אותם ימים"!!!!!

יום שני, 8 באוגוסט 2011

9 באב

.מעולם לא התחברתי לימים באמצע השנה שקובעים לנו להיות עצובים,הן הדתיים והן הממלכתיים,לא שחס וחלילה אני חוליגן חסר רגשות,או שאולי אני בעצם כן?כלל הנראה שאני כן,אבל רגשן גדול ממני אין,

שנת 1999 מוצאי שבת,זוגתי לחיים דאז (חברה שצי בכיתה ו')מרימה לי צלצול,ובצעירותי אני נכנס לשיחה איתה תוך כדי קרב צמרת חשוב בין בית"ר להפועל חיפה,ופתאום עמוק בתוך תוספת הזמן כמו שכל אוהד הפועל זוכר את דקה 93 בבית שאן כמו שכל אוהד ביירן זוכר את סולשר ובירגהמם,ג'ובאני רוסו משלושים מטר נותן הגבה מפיפא 2000(זה עם הבקבוק של השוער בצד)ומכניע את היו"ר קורנפיין.
בתגובה אני עושה את המצופה ממני.אני פורץ בבכי תמרורים,החברה שואלת מה קרה?וא י מסביר לה שהרגע הפסדנו סיכוי להילחם על האליפות השנה,אני מנתק לובש שק ומתאבל באפר,נראה לכם שאכלתי ביממה אחרי זה?
דיכאון עולם,אפילו החברים בבית ספר שראו עד כמה המצב היה חמור שנהגו לזרוע מלח ביום ראשון על פצעים פתוחים דנו אותי במידת הרחמים.
הפסדים של מכבי בכדורסל שלא מנצחים בגמר הפיינלפור, וסתם סוחבים איתם אלפי אוהדים לאירופה להוציא הרבה כסף ולהיות חלק מהיסטוריה נשכחת,
זכיתי לאהוד את אחד מהקבוצות הגדולות בארץ,מה שמבטיח לי תואר אחד או שניים מינימום בעשור,אבל ימי הכמעט,ולהבדיל עונה של סיוטי ירידה אפשריים,זה הספורט,והוא גובהה מאיתנו מחיר נפשי כבד.

חבר שאל אותי עם אני עצוב שאין בית המקדש,אמרתי לו שנראה לי שעם בכינו אלפיים שנה ובסוף האל נענה לתפילות ובכיות ונותן לנו לחזור לארץ המובטחת.אז נראה לי שאין סיבה יותר לבכות.ואפשר להתחיל להיות קצת שמחים,
רוצים אבל אמיתי?תשאל אוהד מילאן שטס לטורקיה הוציא אלפי דולרים על כרטיס וכו',במחצית ראה את קבוצתו מובילה בהפרש שלוש שערים,ובסוף חזר עם הראש בין הרגליים.
זה תשעה באב,ולא בעונות אליפות,יש לנו יומיים או שלוש או יותר בעונה.
אל מלא רחמים?

יום ראשון, 7 באוגוסט 2011

מספר 6

אני לא זוכר מפורשות שראיתי או שמעתי את מר לוזון ה' יקום דמו,אומר במצח נחושה שהליגה הישראלית מדורגת שישית באירופה,אני רק יודע זאת ממה שראיתי שצוחקים על האימרה הזאת במקומות הספורט המובחרים.
רק בדיקה צ'ייק קטנה, חולקים במקומות 1-3 איטליה אנגליה ספרד,4-6 גרמניה צרפת?,אז נגיד,אבל באמת רק נגיד שעל מקום שש יש לפחות כמה מתמודדות, פורטוגל,סקוטלנד,הולנד,טורקיה,רוסיה.עד כאן בתאוריה.
אז טוב כנראה שאנחנו ממוקמים מספר שבע.מקובל עליי לגמרי.
ההוכחה לכך לפניכם:
במידה ולא שמתם לב,אז השנה קמה לה תופעה מעניינת,משחקי הידידות,אולי כל שנה בפגרה אני נכנס לתרדמת ספורט,אבל לא נראה לי...
להפתעתי אני מגלה סקירות ותקצירים,שידורים חיים של מה?? של בית"ר נגד ראשל"צ שהשחקנים משחקים בחולצות אימון ויש גם קהל שפורץ למגרש.כותרת יוסף בניון בשערו הגדול בקריירה עם העקב מקפיץ שלוש פעמיים מול מי?,
ריאל מדריד נגד לוס אנג'לס,שידור חי espn,בקאהם מול רונאדלו.מרגש?
בחו"ל אולי יש עניין גדול במשחקי ידידות.עושים לנו כול מיני שילבובי משחקים אקזוטיים של קבוצות מהמזרח מול המערב,אבל מסופקני לחלוטין שבאיטליה משיהו התעניין במשחק של פלארמו מול קבוצת חובבים ששחקן ישראלי הבקיע בו צמד.אבל נחשו איפה זה קיבל כותרת ראשית. עוד דבר נוסף ומרתק שקורא בחלון העברות בין ישראל לאירופה,ממתי יש שלושים שחקנים ישראלים באירופה,בתקופת רביבו ברקוביץ היה מדור שבוע מיוחד,היום אפשר לקבל עדכון שוטף על כמה דאבל פסים עשה נאתכו באימון שקיבלו מעל ציון שבע באתר האוהדים, אבל מי אנחנו לזלזל בליגה הבלגית והפולנית,ואז מה עם בפועל רק שחקן ישראלי אחד שיחק במועדון נורמלי באירופה,וכל השאר משחקים פיפי קקי רק עם הרבה כסף תקוע בפנים,אז נכון שקשה עבור שחקן ישראלי שפעם שמע שאולי יזמנו אותו לנבחרת לסגל למשחק ידידות נגד גאנה החדשה,ואז הוא רק עושה קעקועים והולך ברחוב כאילו הוא מינימום אנייסטה,אבל איך נוכל להאשים את בני גילנו שבעוד אנחנו משחקים באמת פיפי וקקי הם משחקים כדורגל בקבוצות אלמוניות במשכורות שיבטיחו להם להימנע מלהיות חלק ממחאת האוהלים. אז יש לנו נבחרת שיכולה לעלות למפעלים.רק שיש לה מזל נחאס,בכל עיר שיש לשם דיל בדקה ה90 יש גם שחקן ישראלי שירצה לשמוע על המצב בארץ,וישמח לראות באיצדטיון מלא הניאונאצים שלו דגל ישראלי מתנופף,יש לנו את יוסי בניון הי"ו,עם אל הספורט יתן לנו מעט מרחמיו צפוי שלוש קבוצות ישראליות בליגות האירופאיות. ויותר מכל,מה שעושה אותנו לליגה השישית בטיבה באירופה,זה הניהול המשובח של התאחדות, יש לנו את אבי לוזון.

יום ראשון, 31 ביולי 2011

השכונה שלנו

היה לי לא מזמן ויכוח עקוב דמים לאחר הצפייה בגמר האלופות,מנצ'סטר נגד בארסה,מסי מול כריסטיאנו,
כל השנה הזו רק חפרו על ליגת האלופות בארסה,ריאל,שאלקה,אינטר,wow !!
כל הציטוטים הידועים:"זה כדורגל","הליגה שלנו חרא","מסי הרבה יותר מרונאלדו" ואמרות חכמה נוספות...
ואז כמובן שמדברים על הליגה המקומית שלנו,כולם נהיים ד"ר לחינוך גופני,"זה הכושר הלקוי","זה המנטליות","הקיזוז הורס את הספורט".

משל-אני יושב וצופה בסרט החשוב "הסנדק"(שליט"א אמן) ואני נדהם מרמת המשחק של סר אל-פאצ'ינו,
איזה הבעות פנים,איזה משחק מדויק,כל מילה סלע,כל מצמוץ מתוכנן,אחרי רכישת הטרילוגיה במארז מתכת וצפייה חוזרת ונשנית של "הסנדק".יש לי מסקנה מאד ברורה,אל-פאצ'ינו הוא שחקן גדול,והסיבה לכך שאני יושב וצופה בו כי אני נהנה מלראות את הכישרון של הבנאדם הזה,אין לי שום ספק שבעולם שעם הייתי מקבל את התסריט של "הסנדק"  לא הייתי מסוגל לתת כזאת הופעה מדהימה מול המצלמות,יש מישהו שחושב שהוא היה עושה עבודה יותר טובה מדון פאצ'ינו?יש מישהו שלא היה מצדיק את המיליונים שהוא לוקח עבור כל סרט?על כשרון משלמים ובמזומן.

אך לא בקולנוע עסקינן,מסי ורונאלדו עבור המשך המהלך,מרווחים מאות אלפי דולר בחודש.מגיע להם?מאמין שכן,הרי מדובר בשחקנים המוכשרים ביותר על פני כדור הארץ ומחוצה לו,אז שאני צופה בהם,אני ראשית נהנה מהמשחק,ושנית לא עוברת לי שום מחשבה שהייתי יכול להרים בקאמפ נאו יותר טוב מליאו מסי.אז אני שולח ישר כוח גדול לאדון מסי ולשאר החברים הקרובים אליי מאד בליגות הבכירות שמרווחים בהתאם לכישוריהם,ואני מצדיק את זה לחלוטין?יש התנגדות?על כשרון משלמים ובמזומן.

בין מוצ"ש לשני אני משתדל לעבור בעקביות אחר תקצירי המשחקים של ליגת העל המופלאה והמדהימה שלנו,ואני רואה כל מיני חבר'ה שלא השקיעו יותר מידי בלימודים,חבר'ה שהיה להם קצת מזל,חבר'ה שבזמן שכולם עישנו בערבים המון נרגילה הם עישנו,רק טיפה פחות.
ואז אני עובר לקטע האמנותי,מה השכר אותו מקבל אבירם ברוכיאן בבית"ר ירושלים?מה התלוש החודשי עבור בודנר בהפועל ת"א? האם רפאלוב סוגר את החודש בדירת שלושת חדרים בקריות(עכשיו בבלגיה אבל בקטנה)?.
הגדלתי ונתתי את הטופ של הטופ...ואני מגלה משכורת שלא היו מבזות שום הייטקיסט בבורסה ברמת גן,משכורת שנתית של רו"ח ועו"ד בתחילת דרכם שהיו מקנאים לקבל משכורת כזאת לשנה שאחרי הסטאג' שקרעו עבורו את הטוסיק/ישבן/תחת
ואני שואל את עצמי יש צדק בזה?המדובר פה בכישרון?האם חברי למגרש האספלט לא היו מגביהים בוינטר כדור יותר מדויק לרחבה?האם בכניסה לכושר מועטת ופיחות בעישון נובלס,לא הייתי יכול לתת פסי רוחב נהדרים בטדי?האם לא הייתי מכניע את שטראובר מהנקודה הלבנה?
על כשרון משלמים במוזמן לא?יש צדק בעולם?על מה המשכורת האלה?על מה?

אני יושב 2 בלילה מול המסך ורואה את הדקות האחרונות של המשחק הגמר המרתק בין הפועל ת"א למכבי חיפה,ולאחריו את הגמר בין בארסה ליונטייד,וליבי?ליבי פועם שאריק בנאדו עם הראש למעלה מרחיק עוד כדור ליציע,שכול שלוש דקות על השעון יש שריקה לפאול,שאחרי  ארבע מסירות רצופות של אותה קבוצה כל הקהל על הרגליים מוחא כפיים..

איזה עוד מקצוע אני זוכה לראות בטלוויזיה,אנשים שאני מרגיש שאני כמעט שווה להם(אני טוען לחלוטין שחודשיים של כושר ,קצת להרגיע באלכוהול ועישונים ואפשר לצרף אותי לפתוח בבני יהודה/אבוקסיס אני זמין צור קשר)
אנשים שמרווחים סכומים שע"י בחירה כולנו היינו יכולים להתחלף אתם בקלות רבה,ולקבל מנוי שנתי לספסל בהפועל חיפה במינימום.

זה הליגה שלנו ואני אוהב אותה כי להבדיל מאל-פאצ'ינו מסי ורונאלדו זכור לטוב,שהם כמו אלים יוונים בשמיי מרום היושבים בכס במלכות זאוס.את עטר בן דיין סטיבן כהן אני רואה מול עייני בתקלים אחרי שעברתי אותם בחצי גמר ברמת גן.

כי רק כאן אני יכול לראות את משחק העונה ולהגיד בפה מלא שמיטב חבריי וכלול בהם אני הם כישרונות מבוזבזים אשר היה מין הראוי שהיינו כולנו משחקים.ומזל לשכטר וומרוט שאפשרנו להם מטוב לבינו לפתח קריירה באירופה ללא מכשול.