אהבה על הדשא ב'

חיי מתחלקים לשניים,אחד לפני שאשתי רכשה עבורי מנוי לבית"ר,וכמובן כל התקופה האפורה שלפני...
המשמעות העמוקה שמאחורי אישה שקונה לבעלה מנוי עונתי לקבוצת הכדורגל נוגע ברבדי נפש רבים,
אירוע מכונן זה הוא אהבה בשלמותה,משמע דבר זה מצד האישה הוא השלמה וההבנה,שכמובן שני אלמנטים שנורא קשים עבור אישה בכלל ,ובפרט נשואה,
המזמור הידוע "אשת חיל מי ימצא" מתייחס לאישה שיודעת את מקומה ומבינה את מקומה,
אשתי שזכתה אתמול להיקרא "אשת חיל" השלימה עם המציאות שלבי שייך אך ורק לדבר המרגש ביותר בעולם,הדבר שמעורר לך פרפרים בבטן,קוראים לזה "הקבוצה שלי".
המשחק ביום ראשון של בית"ר מול הפועל החזיר אותי לימים ורודים ויפים של אלי אוחנה ואיציק וזוהר,
כמובן איך יתכן לצהול ולהתרגש אחרי הפסד של הקבוצה?התשובה אינה טמונה בגוף השאלה ולכן אפרט,
בית"ר אחרי עשור של כאבים השפלות ואיומים ומהפכי נפש,שיחקה עם נשמה,נכון זה קבוצה שמבוססת על שחקנים שגדלו בנוער,אבל איזה התרגשות לראות את ה11 של יובל נעים(המלך!) רצים עד המקסימום היכולת שלהם,נכון שעבור בית"ר נכון לעונה היכולת נגמרת בפתיחת המחצית השנייה,אבל סוף סוף מעט עונג מהקבוצה שלי,שמשחקת כמו פעם,בשביל האוהדים,בשביל הסמל.

געגועיי לאייל ברקוביץ, אחרי שמשום מה הנבואה שלי לגבי יורו 2012 כשל,ואחרי שיוסף בניון החליט להפוך לאינטראקטיבי בביטויים שלו נגד הנבחרת של פעם שגם נכשלה,קצת קשה לי להתעלם. (וצר לי שאני מעורר נושא כואב זה בשנית)
ברקוביץ שנמצא אצלי ברשימה השחורה בין שמעון גרשון ואבו סאן,היה קשר באמת טוב,לא נזכיר שבפועל הישג הכי מדהים שלו זה אליפות מהספסל בסקוטלנד,וכמובן בהישגים שלו אפשר למצוא(ורק אצל ישראלים הרקורד של ההישגים מוזכרים בו משחקים בודדים) 5-0 על אוסטריה ו...
אבל איילוש' להבדיל מיוסף,היה אומר,או יותר נכון מבלבל את המוח מול התקשרות החזותית,ולא כמו יוס'לה שמעדיף את הטכנולוגיה המשוכללת ומצייץ להנאתו הגיגים בוורלד וויד ווב(www)
יאמר לזכות ברקו שבעקבות המשחקים אתמול הבנתי משפט שלו שאמר בתחילת הקמפיין של הנבחרת כאשר הוא התחרה בשיא הכוח על המשרה של המאמן,הוא התראיין קצת לתקשורת אמר שטויות כהרגלו ופלט שהוא רוצה להביא "כדורגל סקסי".
אני לא יודע מה אתכם,אני רואה בעצמי די סטרייט (פרט לדוויד בקאהם שגורם לי באופן קבוע לפקפק במיניות שלי,אבל זה רק אני) וחבר'ה שרצים על הדשא ומזעים.זה לא בדיוק הגדרה הנורמטיבית שלי לסקסי,
אך מפתיחת העונה האירופאית נפל לי האסימון,מילאן מול בארסה 2-2, בקאמפ נאו,
יסכימו איתי הטובים,שבמונח באבן שושן תחת המונח הנ"ל צריך להכניס את המשחק מאמש.

מתי אני יודע שאני מאוהב באמת?שאני נכנס לאתר הרשמי של הקבוצה שלי,נכנס לחנות הוירטואלית.ומתחיל לדמיין
איזה יפה יהיה לי הנעליים הקטנות לרכב עם צבעי הקבוצה,או כמה נצרך לי בעמקי נשמתי ז'קט חדש עם הלוגו,
ואיך אני ישן בלילה בקפוצון של הארגון אוהדים.
בקיצור אחרי שסל קניות שלי התנפח לסכום של 600 שקל על מוצרי בסיס כמו ספל,תיק למחשב נייד,וזוג עגילים
הבנתי,
אני שוב מאוהב.....