נטו אהבה

במעט איחור,אנחנו רוצים לאחל המון מזל טוב להפועל ירושלים שהשכילה אחרי 21 שנה לנצח במשחק גורלי את מכבי תל אביב ביד אליהו,צעדת הניצחון תצא ממלחה ותסתיים במופע זיקוקים בטדי.צוות האתר מאחל המון בהצלחה לקבוצת הפועל בהמשך העונה,ובתקווה שאולי תתן פייט ספורטיבי למכבי תל אביב,ואולי בעצם לא...

לאחרונה קם בשיח הציבורי דיון עמוק בנוגע לכדורגל הישראלי ורמתו,
ממיטב חברי לשריטה העמוקה אברהם,יניב תומר ורם הביאו שני טענות קשות,אחת-שאין סיבה לכתחילה לצפות במשחקי הכדורגל של הליגה שלנו,ושנית החמורה יותר-שאין סיבה לכתחילה וגם בדיעבד ללכת לפקוד את איצטדיוניי מדינת הכדורגל של יבשת ישראל.
לאחר שמיעת הטרוניות הנוקבות,אני עדיין איני מצליח להבין את אותם אוהדי כדורגל ישראלים,
הרי  כולנו כאן וכלל הנראה לעוד המון זמן,אז מה הטעם בתלונותינו,מדובר בכדורגל לא בפוליטיקה...
נכון המדינה שלנו מתנהלת בצורה קטסטרופלית,ואין צדק חברתי,והממשלה מושחתת והנשיא אנס,וכולנו היינו יכולים לקחת לידינו את תפקיד ראש ממשלת ישראל ולהחזיר את רון ארד וגלעד שליט בקלות רבה ללא שום צורך בהחזרת אלפי אסירים.
אבל טענות הסרק הללו מקומם בפוליטיקה ולא בספורט.אז בוא נתעסק בעיקר ולא בטפל...
אני צופה בכדורגל כמעט 15 שנה לערך אולי קצת יותר,בערך מכיתה ה' שזה שנת 97 שזה יוצא 15 שנה,אז כן 15 שנה אני צופה בכדורגל עולמי וישראלי,
ולמען האמת מעולם לא היה לי את הצורך בהשוואת ההנאה שלי בין צפייה בדרבי של פתח תקווה לבין צפייה בדרבי המליאנזי.
מדובר בשני יקומים שונים שבזכות הכפר הגלובלי שנוצר כאן אני יכול להיות חלק מהעולם המקביל של הליגה האיטלקית.
אבל ברור לי כשמש שהליגה איטלקית זה לא היה ולא יהיה לעולם הליגה הישראלית.ומעולם לא היה לי צפייה לכך.זוהי המציאות.
לאדם יש בתזוג והוא אוהב אותה עד מאד,ואפילו מקעקע את שמה על גבו בתוך לב עם חץ וכותב "לנצח".
אבל תמיד לכשיצפה בסרט הווליוודי חדש,תחשוק נפשו במעט בגברת ג'ולי אניסטון וחבריה,לא כי הוא מאמין שיש לו שמץ של סיכוי בעולם עם הגברות הנכבדות הללו,ולא שהוא חשוב לשנייה אחת מחשבות זדון לגבי  לעשות חילוף מבת זוגתו לבת זוג מהמסך.(לשנייה אולי כן).
 האדם יודע את המציאות שלו והוא לומד להשלים איתה, ויודע לשמוח במה שיש לו,שנאמר:"איזהו העשיר השמח בליגה הכדורגל במדינה בה הוא גר".
כוונתי ברורה ככיוונה של הפועל באר שבע השנה בליגה.
על מה הבכי אני תוהה?אז מה עם במשחק ליגה  ממוצע יש יותר שריקות לעבירות מאשר במשחק כדורסל,ואז מה עם רוב שחקני הליגה עם אחוזים של 1 ל 50 מממסגרת ה5 מטר,ואז מה עם שחקני הליגה מתקשים ברובם להבקיע בפס פשוט מול שער חשוף ,ואז מה עם שחקני הליגה שלנו קורסים טוטלית תחת לחץ בפיגור כבר בדקה ה70.אז מה?!!!!!
זה הליגה שלנו.זה השחקנים שלנו,אילו החבר'ה הצעירים ששחרנו לאימונים בתור קצינים,אילו החבר'ה שהיו שנה מעלינו בתיכון וראינו אותם בחמש על חמש נותנים שישיות במשחק של רבע שעה בהפסקה של עשר.
לא צריך להגיד שבחירתו הגורלית ביותר של האדם היא הקבוצה שהוא בוחר.ולאחריה כמובן הבת זוג שהוא בוחר לחיות איתה בנישואין חצי-קתולים.
אבל זה הבחירה,ולא שחס וחלילה אין תקופות קשות,ועוברים משברים,ודמעות נשפכות כנהרות זועמים,
אבל בחרנו בסמל,ואנחנו חלק מהווי,אנחנו חלק ממשהו שהוא נטו שלנו,מי יקח זאת מאיתנו?
אז הליגה נראת כמו בית בושת?אז מה!!!
נפסיק ללכת למגרשים?
האישה קצת צועקת,לא נחזור לישון בבית?
בטח שחוזרים לבית,בגלל שזה הבית שלנו,בגלל שזה אהבתנו הראשונה והאחרונה.בגלל שנישואים לקבוצה קשים כקריעת ים סוף.ובגלל שאהדת קבוצה קשים מנישואין קתולים,"בבריאות ובחולי,בעושר ובעוני,עד שהמוות יפריד בנינו"

אני מזכיר לכולנו שאין מה להשוואת את מצבנו לאחרות,כי בהשוואה הזאת אנחנו מפסידים כי כולם בחוץ הרבה יותר טובות.
אנחנו כאן ואנחנו נמשיך לצפות.ונמשיך לראות תקצירים,ונמשיך למלא ווינר על משחקי בני יהודה מול מועדון ספורט אשדוד.
ונמשיך ללכת למגרשי הבית,ותמיד נשתדל ונרצה גם ללכת למשחקי חוץ.
כי בסך הכול לא מדובר בתחביב,לא מדובר בתרבות פנאי, וגם לא מדובר ברגעי הנאה

מדובר באהבה נטו.

אהבה על הדשא ב'

חיי מתחלקים לשניים,אחד לפני שאשתי רכשה עבורי מנוי לבית"ר,וכמובן כל התקופה האפורה שלפני...
המשמעות העמוקה שמאחורי אישה שקונה לבעלה מנוי עונתי לקבוצת הכדורגל נוגע ברבדי נפש רבים,
אירוע מכונן זה הוא אהבה בשלמותה,משמע דבר זה מצד האישה הוא השלמה וההבנה,שכמובן שני אלמנטים שנורא קשים עבור אישה בכלל ,ובפרט נשואה,
המזמור הידוע "אשת חיל מי ימצא" מתייחס לאישה שיודעת את מקומה ומבינה את מקומה,
אשתי שזכתה אתמול להיקרא "אשת חיל" השלימה עם המציאות שלבי שייך אך ורק לדבר המרגש ביותר בעולם,הדבר שמעורר לך פרפרים בבטן,קוראים לזה "הקבוצה שלי".
המשחק ביום ראשון של בית"ר מול הפועל החזיר אותי לימים ורודים ויפים של אלי אוחנה ואיציק וזוהר,
כמובן איך יתכן לצהול ולהתרגש אחרי הפסד של הקבוצה?התשובה אינה טמונה בגוף השאלה ולכן אפרט,
בית"ר אחרי עשור של כאבים השפלות ואיומים ומהפכי נפש,שיחקה עם נשמה,נכון זה קבוצה שמבוססת על שחקנים שגדלו בנוער,אבל איזה התרגשות לראות את ה11 של יובל נעים(המלך!) רצים עד המקסימום היכולת שלהם,נכון שעבור בית"ר נכון לעונה היכולת נגמרת בפתיחת המחצית השנייה,אבל סוף סוף מעט עונג מהקבוצה שלי,שמשחקת כמו פעם,בשביל האוהדים,בשביל הסמל.

געגועיי לאייל ברקוביץ, אחרי שמשום מה הנבואה שלי לגבי יורו 2012 כשל,ואחרי שיוסף בניון החליט להפוך לאינטראקטיבי בביטויים שלו נגד הנבחרת של פעם שגם נכשלה,קצת קשה לי להתעלם. (וצר לי שאני מעורר נושא כואב זה בשנית)
ברקוביץ שנמצא אצלי ברשימה השחורה בין שמעון גרשון ואבו סאן,היה קשר באמת טוב,לא נזכיר שבפועל הישג הכי מדהים שלו זה אליפות מהספסל בסקוטלנד,וכמובן בהישגים שלו אפשר למצוא(ורק אצל ישראלים הרקורד של ההישגים מוזכרים בו משחקים בודדים) 5-0 על אוסטריה ו...
אבל איילוש' להבדיל מיוסף,היה אומר,או יותר נכון מבלבל את המוח מול התקשרות החזותית,ולא כמו יוס'לה שמעדיף את הטכנולוגיה המשוכללת ומצייץ להנאתו הגיגים בוורלד וויד ווב(www)
יאמר לזכות ברקו שבעקבות המשחקים אתמול הבנתי משפט שלו שאמר בתחילת הקמפיין של הנבחרת כאשר הוא התחרה בשיא הכוח על המשרה של המאמן,הוא התראיין קצת לתקשורת אמר שטויות כהרגלו ופלט שהוא רוצה להביא "כדורגל סקסי".
אני לא יודע מה אתכם,אני רואה בעצמי די סטרייט (פרט לדוויד בקאהם שגורם לי באופן קבוע לפקפק במיניות שלי,אבל זה רק אני) וחבר'ה שרצים על הדשא ומזעים.זה לא בדיוק הגדרה הנורמטיבית שלי לסקסי,
אך מפתיחת העונה האירופאית נפל לי האסימון,מילאן מול בארסה 2-2, בקאמפ נאו,
יסכימו איתי הטובים,שבמונח באבן שושן תחת המונח הנ"ל צריך להכניס את המשחק מאמש.

מתי אני יודע שאני מאוהב באמת?שאני נכנס לאתר הרשמי של הקבוצה שלי,נכנס לחנות הוירטואלית.ומתחיל לדמיין
איזה יפה יהיה לי הנעליים הקטנות לרכב עם צבעי הקבוצה,או כמה נצרך לי בעמקי נשמתי ז'קט חדש עם הלוגו,
ואיך אני ישן בלילה בקפוצון של הארגון אוהדים.
בקיצור אחרי שסל קניות שלי התנפח לסכום של 600 שקל על מוצרי בסיס כמו ספל,תיק למחשב נייד,וזוג עגילים
הבנתי,
אני שוב מאוהב.....

עוד שבת של כדורגל?

המערכת הבכירה של "אהבה על הדשא",מוסרת את תנחומיה ומצטרפת בכאבה של אדון ונגר היקר השחקנים והאוהדים לבית ארסנל,על כך שנחלו הפסד צורם,לקבוצת מנצ'סטר יונטייד.

כולנו תקווה שזו הייתה מעידה חד-פעמית ושהתותחנים יחזרו לעצמם ויציגו קבוצת כדורגל ראויה לפריימרליג,אנו מאחלים לה  השתקמות מהירה,וכמובן מצרפים את אופציה לרכישת סגל המערכת הנ"ל במחיר נוח,עם פריסה ארוכה.צרו קשר.

"כדורגל משחקים משבת לשבת",החוק היבש שקבע באופן דיקטטורי,שכדורגל בישראל משחקים מסוף שבוע לסוף שבוע.
על מנת להקל על הקוראים,נרחיב ונאמר שהכוונה משבת לשבת היא שמחזור הליגה הבכירה בישראל,מתקיים ביום השבתון בישראל,וגם שבוע לאחריו באותו יום,היינו שבת,שוב תתקיימנה מחזור של ליגת הכדורגל.

רבים געגועי לדקה ה-90 וראשון בשער, היינו זוכים בליל שבת(מוצ"ש) לסקירה נרחבת  של שמונה

משחקי הליגה.מי הבקיע  מי החמיץ,למי שרקו בוז,על מי שפכו מים, מי לא יודע לשלוט בפה שלו אחרי שהוא חוטף שלוש גולים בתוספת הזמן.
 וכמובן הבונבוניירה של תחילת השבוע מדור הספורט של יום ראשון, ניתוח של כל משחק,ציון לכל שחקן,טבלאות,טורים,כרטיסים אדומים/צהובים.מי נפצע,מי שיחק,מי הפתיע, יש טבלה מסודרת,מי בראש ומי בתחתית למי יש סיכוי למי אין סיכוי למי עדיין  יש סיכוי תאורטי.
 ועפ"י אמצעיים מדעיים מדוייקים אילו יש את האפשרות להיערך בהתאם להמשך השבוע, מובילי הטבלה יכולים לצחוק על שאר הטבלה שמתחתיה אמצע הטבלה יכולים לדון על החלום לכרטיס לאירופה,
ישנה פרספקטיבה נכונה לראות עד כמה בטוחה היורדת לליגת המשנה בהפרש ניקוד לא הגיוני כבר במחזור החמישי.וההפרש בצמרת של ארבע נקודות היה לו משמעות בסוף שבוע.(בלי קשר לשיטת הקיזוז)

אותו סופשבוע חלומי הייתה עבורנו מנה גדושה של כדורגל ישר לווריד,בלי בלאגן,בלי אולי מחר נרד מקום בטבלה כי יש השלמת משחק,ואולי נרד עוד מקום בטבלה כי עוד יומיים יש עוד משחק,ואולי באמצע שבוע נראה שאנחנו מתחת לקו האדום כי עשו משחקי השלמה עד יום רביעי,  מה זה החרטה הזה?יום ראשון יש טבלה בעיתון נכון?זו טבלת האמת עד יום ראשון הבא,מה הפכו אותי לעבד כל חצי שעה לבדוק שהקבוצה שלי שהייתה בצמרת פתאום נמצאת מקום שישי.

יש סיבה מאד הגיונית שהמחזור של הליגה מתקיים בשבת,יש פנאי נפשי,יש זמן,אפשר להכין את הגוף והנפש למעמד המרומם,ללכת למשחק, משחק בית יוצאים שעה לפני,משחק חוץ בקריית שמונה עושים נופש בכינרת ואז נוסעים,

בקיצור הכול כראוי,אין לחץ,אפשר לכוון את החושים למה שבאמת חשוב ועיקרי בעולם הזה.כדורגל.

אך אבוי על האסון הכבד,שמבלבלים אותנו עם משחקי יום ראשון,ושני! 

יום ראשון ושני זה ימי שידור של משחקים בליגות האירופאיות לא?ויש גם אפילו אופציה לקבל משחקי דרום אמריקה לפעמיים...מישהו מנסה לדפוק אותנו ולהיות בטוח שזה כואב,לא שאני נגד משחקים בטדי בראשון,כי בלאו הכי בירושלים יום ראשון זה עדיין יום שבתון עם כול המליון ואחד דתות,וכמובן כי הארבעים וחמש אחוז מאוהדי בית"ר שהם לא ארסים הם חרדים ירושלמיים,ובוא לא נשכח שארסים הם ברובם מסורתיים,אז בטדי אני מאשר משחקים בימי ראשון לסירוגין,בת"א וחיפה שהם ערים בלי אלוהים, ואתאיסטיות לגמרי וכולם שם אוכלי בייקון עם שמנת ,אז לגיטימי לשחק על שבת.  

מה שבאמת חשוב זה ריכוזיות,אני רוצה להתחיל את השבוע בצורה מסודרת,אני רוצה לדעת מה קורה עם כול קבוצה,אני רוצה לדעת למי אני יכול להתקשר תחילת שבוע להגיד לו שהקבוצה שלו נראית כמו הנבחרת נשים של סוריה,בקיצור סדר אמיתי, אפילו הליגה לאומית/ארצית יום ראשון כבר הכול סגור, יש לאן להמשיך את השבוע,יש לאן להרחיב את הדיונים המעמיקים לקראת המחזור הבא,וכמובן התקווה שעד שבוע הבא הקבוצה שלי תתפוס את עצמה בידיים ותתחיל להציג כדורגל אירופאי(במינימום).

העם דורש שבת של כדורגל!.זה צדק חברתי אמיתי. ממני באמת לא אכפת לי אבל מדור העתיד,מהילדים שלנו אני דואג,

מהבן שלי שילך ביום ראשון לכיתה,וכל החברים ידברו על איך היה לקבוצה שלהם במשחק,ורק הבן שלי עפ"י רוע הגורל,ישב עם עוד חברים בצד,שקט עד שיושלם המחזור בהמשך השבוע,

זו רשעות מדרגה ראשונה!אין לב להתאחדות?מה עם החיילים הקרביים שעשו שבת בבית וחוזרים יום ראשון לשרת את אותה מדינה שמשחקת כדורגל בזמן שיש חיילים שעושים קן בעזה?.

ומה עם ליגת הלוטו המכובדת?שמשחקת בצורה כל ג'נטלמנית קבוע בימי ראשון,למה להידחף לה משבצת?

אדון הספורט ההגון קופל,שבאמת דואג שיהיה עניין בכדורסל הישראלי,צריך לספוג כזה עלבון שדורכים לו על הדרמה של פתיחת שבוע.

מה יותר הגיוני מסוף שבוע פרוע של שמונה משחקים בליגת העל,ולקינוח יום ראשון כדורסל, ושני עד שישי חדשות מירי נבו.ככה החיים צריכים  להתנהל,בלי הפתעות של אמצע שבוע,בלי יום ראשון שיגעון,יום שני עצבני.

אדם חכם פעם אמר לי את סדר העדיפויות בחיים שלו:
1.כדורגל
2.נשים
3.אוויר לנשימה