לא בבית ספרנו...

שבוע טוב ומבורך לרם,יוני,ינאי,אבי וכל שאר הקוראים.
אירוע מרתק ושונה תפס אותי השבוע,זה התרחש במדינה המודרנית חצי אירופאית חצי מוסלמית,מדינת הנאורות,
שכנתנו החשובה והאהובה,טורקיה או תורכיה.
ממובילות הכדורגל המקומי פנרבחצ'ה קיבלה עונש במשחק בבית ללא קהל,
ראו לנכונה התאחדות האדירה של האימפריה העות'מנית לשעבר לעשות סדר חדש ולקיים משחק ללא גברים.
כן זוהי אמת לאמיתה משחק כדורגל ללא קהל אוהדים של גברים.כן המוג'ו שלכם כמו שלי הרגע צנח לשפל חדש,
אבל כך היה במדינת הכיורים והחמסות.
שאני אומר משחק שהקהל הוא רק חבר'ה חסרי איבר זכרי וילדיהם מתחת לגיל המצוות (בני 12 למתקשים) אני ממש רואה בחזוני תסריט אימים האיום ונורא,
אך בטורקיה לא היה כך...בטורקיה בנות המין החלש דווקא נתנו בראש,לא פחות מארבעים אלף נשים מוסלמיות מוכות הגיעו לעודד.
ומה בין הליגה הטורקית וליגת העל בכדורגל,כמובן פרט לעובדה שמכבי תל אביב שותפה עם בשיקטאש בחמישיית שערים שהועברו באופן דיפלומטי לרישתה.
הסרטון של 40 אלף אימהות חד הוריות,מובטלות,מסכנות, והנשואות שהוכרחו באלימות פיזית ומילולית להגיע לאיצטדיון השכונתי מעורר אצלנו שאלות רבות,
איך זה היה נראה אצלנו?וכמובן למה שלא נחקה את הערבים שאנחנו יכולים? ובזה להראות כמה אנו רואים בעינינו אותם כשווים לנו.

עצמו עייניים, ודמיינו את יציע ג' מלא בנות מדלת אל כרמל שבאו לראות את מוחמד גדיר.
עוד כמה בנות נוצריות שבאו לראות את עידן ורד,ונשות השכונה הצמודה למפעל הזיקוק שבאו בשביל אלישע לוי,
מה קבלנו? חמש מאות לובשות ירוק צורחות בערבית במשך 90 דקות,בוא נגיד שלי זה עושה אסוציאציה לא משהו...
לא ששער חמש מלא בנשים היה יותר טוב, חוץ מהעובדה שאולי היה אותו כמות של קהל  ביחס לזמן שכביכול האוהדים הגברים של הפועל נוכחים,אבל יאמר שפרט לכמה קומוניסטיות ואנרכיסטיות שלא מגלחות, צפוניות מרמת אביב לבושות באדום זה לא יכול להזיק,
החשש שלי זה מפעילות שכזאת בטדי,פרט לעובדה שאני רק מדמיין את מיטב אוהדי בית"ר בעלי השערות לרוב מנסים להתחפש לנשים על מנת להיכנס למשחק בית מול ראשל"צ,הפחד היותר גדול הוא שיש מצב ממש סביר שטדי יקלוט ביציעיו את נשות בית"ר, אני מתכוון לכל נשות פסגת זאב שזה כבר איזה עשר אלף, השילוב של אחה"צ שבתי אביבי במלחה וארסיות לא בא לי טוב בכלל, מילא לשמוע את אוהדות בית"ר מקללות שהבני זוג שלהם לידם,אבל בהעדר השומרים,מי יהווה כרסן?
בקבוצות הגדולות דיינו שיהיה קהל נשים אבל מה יעשו הקבוצות הגלמודות של הליגה שלנו?

האוהדות של פנר נתנו בראש,הטורקיות או התורכיות שהם למען האמת אחרי צפייה שוב בסרטון ביוטיוב די מודרניות,
חוץ מי כמה קפייות בקהל היה גם בלונדיניות, ברונטיות,
שאני חושב על זה איזה דרבון לשחקן לדעת שאחרי גול הוא יכול לקבור את עצמו בתוך יציע מלא בנשים,
אולי פה בארץ זה יכול להיגמר ברע,
אבל וואלה רעיון שכזה הייתי ממליץ לכתחילה לסר פרגסון ליישם ביונטייד, גיגס ורוני יתנו חמישיות בכל משחק נתון במציאות שכזאת.ועם בנשים טורקיות עסקינן קל וחומר באנגליות.
השילוב של קהל נשים ושחקני כדורגל  אולי יכול להביא רק טוב בעצם?
בתור שחקן מה עדיף לרוץ לקהל חוליגנים מזיע ומצחין או ליפול לתוך זרועות עדינות מלאות בניחוחות כל טוב של DKNY.
כאשר אני ישתלט סופית על אופ"א אעשה בלי נדר,ליגה ניסיון של קהל בנות 19-23 במידות 90-60-90 בלבד.
לא שאני חס וחלילה רוצה להשתמש בנשים בתור אובייקט,אני רק אומר שמציאות שבפרי דמיוני יכול להוות שדרוג מקצועי לספורט בכלל וענף הכדורגל בפרט.

מתוך עניין זה כבר אפשר להקיש שמה שהולך באירופה לא הולך אצלנו..
עדיף אולי שמשחקים בלי קהל יהיו בלי קהל(לא שיש בלאו הכי יותר מדי קהל במגרשים...)
קהל משחקי כדורגל של נשים וטף בלבד?
לא בבית ספרנו...

אהבה על הדשא ב'

חיי מתחלקים לשניים,אחד לפני שאשתי רכשה עבורי מנוי לבית"ר,וכמובן כל התקופה האפורה שלפני...
המשמעות העמוקה שמאחורי אישה שקונה לבעלה מנוי עונתי לקבוצת הכדורגל נוגע ברבדי נפש רבים,
אירוע מכונן זה הוא אהבה בשלמותה,משמע דבר זה מצד האישה הוא השלמה וההבנה,שכמובן שני אלמנטים שנורא קשים עבור אישה בכלל ,ובפרט נשואה,
המזמור הידוע "אשת חיל מי ימצא" מתייחס לאישה שיודעת את מקומה ומבינה את מקומה,
אשתי שזכתה אתמול להיקרא "אשת חיל" השלימה עם המציאות שלבי שייך אך ורק לדבר המרגש ביותר בעולם,הדבר שמעורר לך פרפרים בבטן,קוראים לזה "הקבוצה שלי".
המשחק ביום ראשון של בית"ר מול הפועל החזיר אותי לימים ורודים ויפים של אלי אוחנה ואיציק וזוהר,
כמובן איך יתכן לצהול ולהתרגש אחרי הפסד של הקבוצה?התשובה אינה טמונה בגוף השאלה ולכן אפרט,
בית"ר אחרי עשור של כאבים השפלות ואיומים ומהפכי נפש,שיחקה עם נשמה,נכון זה קבוצה שמבוססת על שחקנים שגדלו בנוער,אבל איזה התרגשות לראות את ה11 של יובל נעים(המלך!) רצים עד המקסימום היכולת שלהם,נכון שעבור בית"ר נכון לעונה היכולת נגמרת בפתיחת המחצית השנייה,אבל סוף סוף מעט עונג מהקבוצה שלי,שמשחקת כמו פעם,בשביל האוהדים,בשביל הסמל.

געגועיי לאייל ברקוביץ, אחרי שמשום מה הנבואה שלי לגבי יורו 2012 כשל,ואחרי שיוסף בניון החליט להפוך לאינטראקטיבי בביטויים שלו נגד הנבחרת של פעם שגם נכשלה,קצת קשה לי להתעלם. (וצר לי שאני מעורר נושא כואב זה בשנית)
ברקוביץ שנמצא אצלי ברשימה השחורה בין שמעון גרשון ואבו סאן,היה קשר באמת טוב,לא נזכיר שבפועל הישג הכי מדהים שלו זה אליפות מהספסל בסקוטלנד,וכמובן בהישגים שלו אפשר למצוא(ורק אצל ישראלים הרקורד של ההישגים מוזכרים בו משחקים בודדים) 5-0 על אוסטריה ו...
אבל איילוש' להבדיל מיוסף,היה אומר,או יותר נכון מבלבל את המוח מול התקשרות החזותית,ולא כמו יוס'לה שמעדיף את הטכנולוגיה המשוכללת ומצייץ להנאתו הגיגים בוורלד וויד ווב(www)
יאמר לזכות ברקו שבעקבות המשחקים אתמול הבנתי משפט שלו שאמר בתחילת הקמפיין של הנבחרת כאשר הוא התחרה בשיא הכוח על המשרה של המאמן,הוא התראיין קצת לתקשורת אמר שטויות כהרגלו ופלט שהוא רוצה להביא "כדורגל סקסי".
אני לא יודע מה אתכם,אני רואה בעצמי די סטרייט (פרט לדוויד בקאהם שגורם לי באופן קבוע לפקפק במיניות שלי,אבל זה רק אני) וחבר'ה שרצים על הדשא ומזעים.זה לא בדיוק הגדרה הנורמטיבית שלי לסקסי,
אך מפתיחת העונה האירופאית נפל לי האסימון,מילאן מול בארסה 2-2, בקאמפ נאו,
יסכימו איתי הטובים,שבמונח באבן שושן תחת המונח הנ"ל צריך להכניס את המשחק מאמש.

מתי אני יודע שאני מאוהב באמת?שאני נכנס לאתר הרשמי של הקבוצה שלי,נכנס לחנות הוירטואלית.ומתחיל לדמיין
איזה יפה יהיה לי הנעליים הקטנות לרכב עם צבעי הקבוצה,או כמה נצרך לי בעמקי נשמתי ז'קט חדש עם הלוגו,
ואיך אני ישן בלילה בקפוצון של הארגון אוהדים.
בקיצור אחרי שסל קניות שלי התנפח לסכום של 600 שקל על מוצרי בסיס כמו ספל,תיק למחשב נייד,וזוג עגילים
הבנתי,
אני שוב מאוהב.....

אבדה תקוותנו

אנו פותחים את חודש ספטמבר חודש הרחמים והסליחות,ברוח הירואית וספורטיבית למדי.
נתחיל מהסוף.דודי סלע שחקן הטניס הבכיר שלנו שיחק נגד גדול הטניסאים רוג'ר פדרר ,כאמור המשחק היה משחק אימון ידידותי שבמסגרתו דודי סלע פינה את מקומו בכבוד לענק לדילוג לשלב הבא בטורניר ארה"ב.
האנה קורניקובה הישראלית שחר פאר,שכמובן פרט לזה ששניהם ממין נקבה,אינה דומה לא בצורת המשחק ולדאבוננו גם לא במראה,נשארה בסיבוב השני לטובת המדורגת 90 מקומות מתחתיה,כמובן מתוך נימוס,
נבחרת ישראל בכדורסל,עשתה הרבה כבוד לנבחרות הגדולות באירופה. גרמניה,צרפת וסרביה, והפסידה להם בהפרשים סבירים לחלוטין,כמובן מתוך ג'נטלמניות,ואי רצון לגרום לסכסוכים דיפלומטיים במדינות האהובות עלינו באירופה,ספטמבר אמרנו?בכל זאת צריך תמיכה נגד יום העצמאות המתבקש של העם הנכבש בציון.ומי רוצה להרגיז את דרק נוביצקי חס ושלום.

ונעבור למנה העיקרית,נבחרת ישראל בכדורגל,מכניסת השבת עד נכון ליום ראשון בבוקר,היה סביב הנבחרת הישראלית הרבה אנרגיה שלילית,הרבה כוחות מגיים אשר מעלים מסך עשן שחור מסביב לנבחרת הליגיונרים הבכירה שלנו,
אין לי רצון להוסיף דיבורים שליליים(כי נאמרו ויאמרו מספיק) אלא רק חיובים,רק התחיל בכך שסגל הנבחרת בראשות מר ויוה לה פראנס הם קבוצה של אנשים אשר לא מכבדים לא את המקצוע שלהם ולא את הדגל שלהם,והם החבורה של נמושות הכי גדולה שדרכה בבלומפילד מי ימי הפועל טייבה ששיחקה בליגה הלאומית.(כיום היא בתחתית ליגה ג' ומסרבת להתפרק..עמכם הסליחה)ומכאן נשבח ונהלל את הנבחרת ונקווה לשלוח לה בהילינג הרבה שפע אור אהבה ושמחה.

ונעבור לתירוצים-
יום שישי יום קדוש ליהודים,משחק שמסתיים שעה לפני כניסת השבת,זה לא יפה,איך מצפים מרפאלוב שלא אכל כבר שבועיים בבלגיה מפרום וקוסקוס של אימא שיוכל להתרכז במשחק,יוסי "ילד של מוצלח" בניון בדיוק חתם עוד חוזה בעוד קבוצה אנגלית ועוד פעם לשנה אחת,והוא היה צריך לעשות הרבה חשבון נפש עם שכח להביא משהו לחבר'ה מהדיוטי פרי.
איתיתוש שכטר שהוא כאמור החלוץ הכי טוב בגרמניה,נפל ליום אם מזל קצת נאחס,הרי ממתי בלמים יוונים אמורים כ"כ להפריע בניסיונות סללום 25 מ' מהשער?
בירם כיאל כמובן סבל מגזענות על רקע לאומני מצד היוונים ולא אשם בזה ששחקן עם שם של בחורה "נניס" לא סופר חמישה שחקנים ישראלים בדרך לחלק המקביל מאחורה לגב של אוואט,
זהבי הוא חמוד וגם חמד,אוואט הוא חתיך.
וכמובן כל ה13 אלף אוהדים של הנבחרת שהגיעו עם חצוצרות ותופים והפריעו לריכוז של הנבחרת,הם באו לתמוך או להרוס?
הצבעים כחול לבן?איזה משעמם,איזה בנאלי, עם היינו עם חולצות כתומות היה מוטיבציה אמיתית,
ואיך לא החולצות הלבנות של היוונים מחזירות שמש שסנוורו את הנבחרת,
וברקוביץ שצריך להיות בדרך להאג לתביעת ענק בנזקי גוף ונפש על פגיעה באנושות,אחרי עוד 90 דקות שהוא מייצר לנו שעווה מוגלתית לאוזניים.
בנבחרת כולם כמובן נתנו את הנשמה,באו מוכנים,שיחקו עם הרבה כבוד,היו טובים בחלקי כל המשחק ביחס לקבוצת הקט רגל של הכח רמת גן,לפרננדז בדיוק נגמר הסוכריות על מקל האוהבות אליו בקיוסק ברחוב "קוראסון" פינת "אמא שלך בגבס".וטל בנין,נו באמת טל בנין!!!, ולוזון...

אחרי ניתוח מקיף של השחקנים המאמן, העוזר שלו,היו"ר,האוהדים,היוונים שלא היו ספורטיבים,החוט האדום נגד עין הרע שבדיוק נקרע במחצית השנייה,אפשר לסכם שנבחרת ישראל לולא כל הסחות דעת,הייתה צריכה להביס 5-0 לפחות את היוונים ולשלוח אותם הבייתה באייר דה זאוס בטיסה ראשונה של המרגול אנד מרגול טורס.
אבל,וכמה חבל.וכל המוסיף גורע,
לא ניפגש ביורו 2012 וכנראה לא בריו 2014 וגם לא במפעל שאחרי וגם לא במפעל שאחריו,
דורשים להחזיר את ישראל לגביע אסיה,שהוא באמת מפעל מכובד עם נבחרות בעלות שם,כמו ערב הסעודית,טיבט,קזחסטן וכו'...
אני ממש מתאפק אך אני לא מסוגל,הסיבה להפסד היא באמת אך ורק בגלל-
אנטישמיות.ותו לא.